התרת נדרים והתרת קללות

התרת נדרים נוסח ספרדי | התרת קללות | התרת נדרים נוסח ספרד | מסירת מודעה להחיד"א

התרת נדרים – נוסח עדות המזרח

יש נוהגים לעשות התרה ביום י"ט אב שהוא ארבעים יום לפני ראש השנה, ובערב ראש חודש אלול שהוא ארבעים יום לפני כיפור, ובערב ראש השנה ובערב כיפור. ויעמדו המבקשים לעשות 'התרת נדרים' לפני עשרה יראי ה' שיושבים, ואם אין עשרה יעמדו בפני שלשה, ויאמרו:

שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ. כָּל נֶדֶר. אוֹ שְׁבוּעָה. אוֹ אִסּוּר. אוֹ קוּנָם. אוֹ חֵרֶם. שֶׁנָּדַרְנוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים. וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא. וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. וְכָל שׁוּם אִסּוּר. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה. שֶׁאָסַרְנוּ עָלֵינוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל אִסּוּר. בֵּין בִּלְשׁוֹן אִסּוּר. אוֹ חֵרֶם אוֹ קוּנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה. אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ. בֵּין בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה. בֵּין בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת. בֵּין בְּכָל לָשׁוֹן. וְגַם הַנַּעֲשָֹה בִּתְקִיעַת כַּף. בֵּין כָּל נֶדֶר. וּבֵין כָּל נְדָבָה. וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְכָל מוֹצָא שְֹפָתֵינוּ שֶׁיָּצָא מִפִּינוּ. אוֹ שֶׁנָּדַרְנוּ וְגָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ לַעֲשֹוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה מֵהַמִּצְוֹת. אוֹ אֵיזוֹ הַנְהָגָה טוֹבָה. אוֹ אֵיזֶה דָבָר טוֹב שֶׁנָּהַגְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִתְנֵינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה בְּלִי נֶדֶר. הֵן דָּבָר שֶׁעָשִֹינוּ. הֵן עַל עַצְמֵנוּ הֵן עַל אֲחֵרִים. הֵן אוֹתָם הַיְדוּעִים לָנוּ. הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ. בְּכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְּהוֹן מֵעִקָּרָא. וְשׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם. כִּי יָרֵאנוּ פֶּן נִכָּשֵׁל וְנִלָּכֵד, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת. וּנְזִירוּת. וַחֲרָמוֹת. וְאִסּוּרִין. וְקוּנָמוֹת. וְהַסְכָּמוֹת. וְאֵין אֲנַחְנוּ תּוֹהִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִֹים הַטּוֹבִים הָהֵם שֶׁעָשִֹינוּ. רַק אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁוֹן נֶדֶר. אוֹ שְׁבוּעָה. אוֹ נְזִירוּת. אוֹ אִסּוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ קוּנָם. אוֹ הַסְכָּמָה. אוֹ קַבָּלָה בַּלֵּב. וּמִתְחָרְטִים אֲנַחְנוּ עַל זֶה שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ הִנְנוּ עוֹשִֹים דָּבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְחֶרֶם וְאִסּוּר וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְלָכֵן אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים הַתָּרָה בְּכֻלְּהוֹן. וַאֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל כָּל הַנִּזְכָּר. בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִֹים מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בַּמָּמוֹן. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בַּגּוּף. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה. בְּכֻלְּהוֹן אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל לְשׁוֹן נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֶרֶם וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרֹט הַנֶּדֶר. אַךְ דְּעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ כִּי אֵי אֶפְשָׁר לָנוּ לְפָרְטָם כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים הַתָּרָה עַל אוֹתָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אוֹתָם. עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִינוּ פּוֹרְטִים אוֹתָם:

והמתירים משיבים להם בלשון זה, וחוזרים על כך שלוש פעמים:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. אֵין כָּאן לֹא נְדָרִים. וְלֹא שְׁבוּעוֹת. וְלֹא קַבָּלוֹת. וְלֹא הַסְכָּמוֹת. וְלֹא מִנְהָגִים. וְלֹא נְזִירוּת. וְלֹא חֲרָמִים. וְלֹא אִסּוּרִים. וְלֹא קוּנָמוֹת. אֲבָל יֵשׁ כָּאן מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. (הֻתְּרוּ מֵעִקָּרָן) כְּשֵׁם שֶׁהִסְכִּימוּ וְהִתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מָעְלָה. וְסָר עֲוֹנְכֶם וְחַטָּאתְכֶם תְּכֻפָּר:

ואחר כך יאמרו המבקשים התרה, מסירת מודעה זו:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּוֹתֵינוּ. וַאֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מִכָּאן וּלְהַבָּא מַה שֶּׁנְּקַבֵּל עָלֵינוּ. כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעוֹת וּנְזִירוּת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בַּלֵּב. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁנִּשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָא הַזֹּאת. וְנִדּוֹר מֵהַיּוֹם עוֹד. מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עֲלֵיהֶם מֵעִקָּרָא. וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְלָא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר. בְּכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְּהוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

והמתירים עונים:

קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה:

יש המוסרים מודעה זו, מהגאון הרב חיד"א ז"ל:

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא. אִם יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ וּמֹחֵנוּ וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה. בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לִכְבוֹד וּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּטּוּל גָּמוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם נְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר רַע וְאָסוּר, מֵעַכְשָׁו יִהְיוּ הַכֹּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבָאֲרִים וּמְפָרְשִׁים בָּאֵר הֵיטֵב. וַאֲנַחְנוּ מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ וּרְצוֹנֵנוּ בְּכָל לִבֵּנוּ כִּי רְצוֹנֵנוּ וּמַאֲוָיֵנוּ וְכַוָּנָתֵנוּ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיִשְֹרָאֵל. עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה. עֲבוֹדָה תַמָּה. בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה. בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִֹמְחָה כְּדָת מַה לַעֲשֹוֹת. וְכָל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. מֵעַכְשָׁו בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרָע וְהַכֹּל הָבֶל. בְּאֹפֶן שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה, הַכֹּל הוּא לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר. וְהַכֹּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּאוֹתיוֹת ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל. לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנָזִי. הַמָּקוֹם בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. אֲדֹנָי צוּרִי וְגֹאֲלִי:

והמתירים אומרים:

קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה:

ואחר כך יאמרו המבקשים התרה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת וְהָאִרוּרִים וְהַחֲרָמוֹת וְהַשַּׁמַּתּוֹת שֶׁקִּלַּלְנוּ. אוֹ שֶׁאֵרַרְנוּ. אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ. אוֹ שֶׁנִּדִּינוּ. אוֹ שֶׁהֶחֱרַמְנוּ. אוֹ שֶׁשִּׁמַּתְנוּ. אֶת עַצְמֵנוּ אוֹ אֶת אֲחֵרִים אֲשֶׁר מִזֶּרַע יִשְֹרָאֵל הֵמָּה. אוֹ אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ. אוֹ שֶׁאֵרְרוּ. אוֹ שֶׁהֶחֱרִימוּ. אוֹ שֶׁשִּׁמְּתוּ אוֹתָנוּ. אוֹ אֶת נָשֵׁינוּ. אוֹ אֶת זַרְעֵנוּ. אוֹ אֶת בְּנֵי בֵיתֵנוּ. וּבִפְרָט אִם עָבַרְנוּ עַל אַרְבָּעָה וְעֶשְֹרִים דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּים עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וּפָתַחְנוּ פִינוּ לְרָעָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשֹוּ בָנוּ שׁוּם רֹשֶׁם. וְכָל הַקְּלָלוֹת יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. כְּדִכְתִיב: וַיַּהֲפֹךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ.

התרת קללות

ואחר כך יאמרו התרת קללות זו מהגאון חיד"א ז"ל (בצפורן שמיר):

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ כָּל קְלָלוֹת וּנְזִיפוֹת וּדְבָרִים אֲסוּרִים. וּלְבַטֵּל עַיִן הָרָע הֵן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:

והמתירים אומרים:

מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וְשַׁמַּתּוֹת וַחֲרָמִים וְנִדּוּיִם וְאִרוּרִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וּכְשָׁפִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים. וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע, שֶׁהוּשָֹמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתְכֶם. וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה. אוֹ אִרוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ נִדּוּי. אוֹ נְזִיפָה. אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִים הַכֹּל. וְכָךְ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן אָלוֹת. אֵין כָּאן שַׁמַּתּוֹת. אֵין כָּאן אִרוּרִים. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן כִּשּׁוּפִים. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דַּאֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּשֹוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וַחֲשׁוּבִים כִּכְלִי חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּתֵּיכֶם וְיֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלוֹת יָם. כַּכָּתוּב: וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. לְמַעַן יָשׁוּב אֲדֹנָי מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.

אָנָּא אֲדֹנָי הִתְמַלֵּא רַחֲמִים. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים, וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַבֵּט בְּאֶפְרוֹ לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְֹרָאֵל מִכָּל רָע. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְֹרָאֵל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּשֵׁם (קר"ע שט"ן). וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כַּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים. וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה וְכָל גְּזֵרוֹת רָעוֹת. כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. כַּכָּתוּב: וְלֹא אָבָה אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ. וּכְתִיב: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּאֲדֹנָי אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. אֲדֹנָי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, אֲדֹנָי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

* * *

התרת נדרים – נוסח ספרד

מה שנוהגים בהתרת נדרים לומר "וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין … צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּוֹתַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם" –  זה מועיל רק בנדרים שאכן שכח אותם, אבל לנדרים שזוכר אותם וצריך להתירם, צריך לפרט את הנדר, ואם לא פירט אין מתירים לו, אולם מספיק אם יפרט את הנדר לפני אחד מהמתירים (ואינו צריך לפרט את הנדר לפני כל המתירים).

מבואר בגמרא ובפוסקים שהתרת נדרים והפרת נדרים, שייכת רק בנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע והם נוגעים לעצמו בלבד, למשל אם נדר שיאכל או שלא יאכל, שישן או שלא יישן וכדומה, אבל נדרים שנדר או נשבע לחבירו או לכל אדם שהשביעו, יהיה מאיזה עם ודת שיהיה – ואין זה משנה אם המשביע או זה שנשבע לו הוא יהודי או לא – בנדרים כאלה לא שייכת שום התרה והפרה ושאלה בעולם.

שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי דַּיָּנִים מוּמְחִים, כָּל נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה אוֹ אִסָּר אוֹ קוֹנָם אוֹ חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי אוֹ נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם, אוֹ נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים, וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מִינֵי נְזִירוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, וְכָל שׁוּם אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה, שֶׁאָסַרְתִּי עָלַי אוֹ עַל אֲחֵרִים, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל אִסּוּר בֵּין בִּלְשׁוֹן אִסּוּר אוֹ חֵרֶם אוֹ קוֹנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי, בֵּין בִּלְשׁוֹן נֶדֶר בֵּין בִּלְשׁוֹן נְדָבָה בֵּין בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה בֵּין בִּלְשׁוֹן נְזִירוֹת בֵּין בְּכָל לָשׁוֹן, וְגַם הַנַּעֲשֶֹה בִּתְקִיעַת כָּף. בֵּין כָּל נֶדֶר וּבֵין כָּל נְדָבָה וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁנָּהַגְתִּי אֶת עַצְמִי, וְכָל מוֹצָא שְֹפָתַי שֶׁיָּצָא מִפִּי אוֹ שֶׁנָּדַרְתִּי וְגָמַרְתִּי בְלִבִּי לַעֲשֹוֹת שׁוּם מִצְוָה מֵהַמִּצְות אוֹ אֵיזוֹ הַנְהָגָה טוֹבָה אוֹ אֵיזֶה דָבָר טוֹב שֶׁנָּהַגְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִתְנֵיתִי שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, הֵן דָּבָר שֶׁעָשִֹיתִי הֵן עַל עַצְמִי הֵן עַל אֲחֵרִים, הֵן אוֹתָן הַיְדוּעִים לִי, הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, בְּכֻלְּהוֹן, אִתְחֲרַטְנָא בְהוֹן מֵעִקָּרָא, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם, כִּי יָרֵאתִי פֶּן אֶכָּשֵׁל וְנִלְכַּדְתִּי חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲווֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת, וַחֲרָמוֹת וְאִסּוּרִין, וְקוֹנָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת. וְאֵין אֲנִי תוֹהֵא חַס וְשָׁלוֹם עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִֹים טוֹבִים הָהֵם שֶׁעָשִֹיתִי, רַק אֲנִי מִתְחָרֵט עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁוֹן נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, אוֹ נְזִירוּת אוֹ אִסּוּר, אוֹ חֵרֶם אוֹ קוֹנָם, אוֹ הַסְכָּמָה, אוֹ קַבָּלָה בְלֵב. וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עוֹשֶֹה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקוֹנָם וְקַבָּלָה בְלֵב. לָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל הַתָּרָה בְּכֻלְּהוֹן. אֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִֹים מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בְּמָמוֹן, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בְּגוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה, בְּכֻלְּהוֹן אֲנִי מִתְחָרֵט, עַל לְשׁוֹן נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֵרֶם וְקוֹנָם וְקַבָּלָה בְלֵב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין, הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּוֹתַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אוֹתָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אוֹתָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פוֹרְטָם:

והמתירים משיבים לו שלש פעמים בלשון זו:

הַכּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ (אם מתירים לרבים, אומרים: לָכֶם), הַכּל מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל שְׁרוּיִם לָךְ (לָכֶם). אֵין כָּאן לֹא נֶדֶר, וְלֹא שְׁבוּעָה, וְלֹא נְזִירוּת, וְלֹא חֵרֶם, וְלֹא אִסּוּר וְלֹא קוֹנָם וְלֹא נִדּוּי, וְלֹא שַׁמְתָּא, וְלֹא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כָּאן, מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה:

ואח"כ ימסור מודעה לפניהם (ומסירת המודעה תועיל במקרה שלא יזכור את התנאי בשעת השבועה כמבואר ביו"ד, אבל אם זכר את התנאי ובכל אופן נשבע, אין מסירת המודעה מועילה).

ויאמר בלשון הזה:

הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקוֹנָמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה, וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּוֹם עוֹד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהוֹן חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻלָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

ואח"כ יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי, שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת וְהָאֲרוּרִים וְהַנִּדּוּיִם וְהַנִּזּוּפִים וְהַחֲרָמוֹת וְהַשַּׁמְתּוֹת שֶׁקִּלַּלְתִּי אוֹ שֶׁאָרַרְתִּי אוֹ שֶׁנִּדִּיתִי אוֹ שֶׁהֶחֱרַמְתִּי אוֹ שֶׁשַּׁמְּתִּי אֶת עַצְמִי אוֹ אֶת אִשְׁתִּי אוֹ אֶת בְּנֵי בֵיתִי אוֹ אֶת אֲחֵרִים אוֹ אֲחֵרִים שֶׁקִּלְלוּ אוֹ שֶׁנִּדּוּ אוֹ שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹ שֶׁשִּׁמְּתּוּ אוֹתִי אוֹ אֶת אִשְׁתִּי אוֹ אֶת זַרְעִי אוֹ אֶת בְּנֵי בֵיתִי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשֹוּ רוֹשֶׁם כְּלָל, וְכָל הַקְּלָלוֹת יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפוֹךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ:

ואחר כך המתירים יחזרו ויאמרו לו ג"פ בלשון הזה:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָךְ (לָכֶם), כֻּלָּם שְׁרוּיִים לָךְ (לָכֶם), כֻּלָּם מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מַתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלֹא יַעֲשֹוּ שׁוּם רוֹשֶׁם כְּלָל, וְכָל הַקְּלָלוֹת יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפוֹךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ:

מסירת מודעה נגד היצר הרע

נוסח מסירת מודעה נגד הצר הצורר הוא היצר הרע (מספר עבודת הקודש להחיד"א ז"ל):

הֲרֵינִי מוֹסֵר מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא אִם יַעֲלֶה בְּלִבִּי וּמֹחִי וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּוֹרָה בְּאֵיזֶה צַד וָאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לִכְבוֹד וּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו אֲנִי מְבַטֵּל אוֹתָן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטּוּל גָּמוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אֲדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר רַע וְאִסּוּר מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ הַכֹּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנִי מְבָרֵר וּמְפָרֵשׁ בַאֵר הֵיטֵב וַאֲנִי מְגַלֶּה דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי בְּכָל לִבִּי כִּי רְצוֹנִי וּמַאֲוָיִי וְכַוָּנָתִי לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיִשְֹרָאֵל עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה עֲבוֹדָה תַּמָּה בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִֹמְחָה כַּדָּת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְכָל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מֵעַכְשָׁו בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרָע וְהַכֹּל הָבֶל, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶֹה הַכֹּל הוּא לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר, וְהַכֹּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל, לְדַעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וּלְדַעַת הָרַב רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי. וּלְדַעַת הָרַב רַבִּי יִשְֹרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו, הַמָּקוֹם בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי צוּרִי וְגוֹאֲלִי.