תפילה לכל צרה תפילה נפלאה לאמרה בכל עת צרה או חולי, חלילה. יקח לא פחות משמונה עשרה פרוטות (ויתנם לצדקה) ויאמר "אלהא דמאיר ענני" שלש פעמים, ואחר כך יאמר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי נוֹתֵן סָךְ (יפרט כמה הוא נותן) לִצְדָקָה, אוֹ שֶׁמֶן לְמָאוֹר בְּעַד סָךְ (ויפרט כמה הוא נותן) לְעִלּוּי נִשְׁמָתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּלְשֵׁם נִשְׁמַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, וּלְשֵׁם נִשְׁמַת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. יְהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת תְּפִלָּתָם וְהֵצַלְתָּ אוֹתָם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְעָשִׂיתָ עִמָהֵם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים וְהוֹצֵאתָ אוֹתָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, כֵּן בִּזְכוּתָם יְהִי נָא שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְתַעֲשֶׂה עִמָּדִי (פְּלוֹנִי/ ת בֵּן פְּלוֹנִית – יֹאמַר אֵת שְׁמוֹ וְשֵׁם אִמּוֹ) וְעִם כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, נִסִּים גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים, וְתַצִילֵנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (אִם מִתְפַּלֵּל עַל עִנְיָן מְסֻיָּם, יְפָרְטוֹ כָּאן. לְמָשָׁל: אִם מִתְפַּלֵּל עֲבוּר חוֹלֶה, יֹאמַר: וּבִפְרָט שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה…

[tfilah_rating] תפילה נפלאה מבעל השל"ה הקדוש זי"ע תפילה נפלאה שתיקן רבינו השל"ה הקדוש (רבי ישעיהו הלוי הורביץ, נקרא כך על שם ראשי התיבות של שם ספרו. שני לוחות הברית) עבור הורים. תפילה לזכות לילדים, ושיהיו הילדים יראים ושלמים, בתורה, יראה ומידות טובות וכו'. תפילת חובה לכל הורה! שעת רצון מיוחדת לומר את תפילת השלה, היא בערב ראש חודש סיוון, אז נוהגים שיתפלל כל אחד על עצמו ועל זרעו שיהיו לומדי תורה ולילך בדרכי ישרים ולהצלחה בכל צרכיהם וזיווגיהם ואומרים תפילה זו: וזו לשון השל"ה בספרו: חל עלינו חובת התפלה ובקשה להשם יתברך בכל צרכינו, כי הכל מאתו יתברך, על כן בכל מה שיצטרך האדם בכל עת ובכל שעה, ירגיל על לשונו תפלה קצרה להשליך על ה' יהבו. ובעת הפעולה יאמר בכל צרכיו לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, רבון העולמים הצליח דרכי כי מאתך הכל וכו'. וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם, ואגב כל צרכיהם וזיווגם,…

תפילה לאריכות ימים מרבינו הרב החיד"א ז"ל (ספר 'עבודת הקודש'), וטוב לאמרה בכל יום. יאמר את הפסוקים: עֵץ חַיִּים הִיא לְמַחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׁגָּב. ולאחר מכן את התפילה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב כְּלִיל תִּפְאֶרֶת. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל אֵבָרֵינוּ וְגִידֵנוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל חֹלִי, וְתַצִילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כִּשּׁוּף וּמִבִּלְבּוּל הַדַעַת, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. וְנִהְיֶה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲבוֹדָתְךָ וְיִרְאָתְךָ. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וּבְכָל אֲשֶׁר נִפְנֶה נַשְׂכִּיל וּבְכָל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה נַצְלִיחַ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יְהִי חַסְדְךָ יְיָ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ. הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדְךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ. וַאֲנִי בְּחַסְדְךָ בָּטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיְּיָ כִּי גָּמַל עָלָי. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח…

תפילה כשנכנסין לסוכה בבואו מבית הכנסת יעמוד בפתח הסוכה מבחוץ ויאמר: עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין, לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה בְּצִלָּא דְּקב"ה. לֵיעוּל אַבְרָהָם וְעִמֵּהּ יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד. ואחר כך יאמר: הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּים מִצְוַת סֻכָּה כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין דִמְהֵימְנוּתָא זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְיִשְׂרָאֵל דִכְתִיב כִּי חֵלֶק אֲדֹנָי עַמוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. בשעה שנכנס לסוכה בפעם הראשונה בחג הסוכות, יאמר: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי, וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְתִפְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, בִּזְכוּת מִצְוַת סֻכָּה…

תפילה על פרנסה מספר מרגליות טובות תפילה על הפרנסה מהספר מרגליות טובות לרבי יעקב צהלון (חי בין השנים ה'ש"צ-ה'תנ"ג), בן למשפחת מגורשי ספרד ופורטוגל שהיתה ידועה כמשפחת רבנים, שימש ברבנות ברומא ובפרארה שבאיטליה והיה גם רופא מפורסם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי כָּל מַחְסוֹרִי וּתְזַמֵּן לִי כָּל צְרָכַי, לְכָל יוֹם וְיוֹם דֵּי מַחְסוֹרוֹ וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשְּׁנוֹתָי דֵּי סִפּוּקָהּ וְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמַי דֵּי מִחְיָתוֹ, כְּיָדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלַי וְקֹצֶר חֲסָדַי וּמִזְּעֵיר גְּמוּלוֹתַי. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאתָ וְדֶרֶךְ הָרוֹעֶה הַטּוֹב לְבַקֵּשׁ לְצֹאנוֹ הַחֲבִיבָה עָלָיו מִרְעֶה טוֹב וְדֶשֶׁן בְּכָל הָאֲפִיקִים וּבְכָל הַגֵּאָיוֹת וּבֶהָרִים. כֵּן גַּם לִי אֲנִי עַבְדְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, רְעֵנִי, זוּנֵנִי וּפַרְנְסֵנִי וְאַל יֶחְסַר מִמֶּנִּי מְאוּמָה, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּפָנִים צְהֻבּוֹת וְלֹא זְעוּפוֹת. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.…

סדר אקדמות אקדמות - פיוט בלשון ארמי. הוא שיר הכבוד שאומרים בקריאת התורה ליום א' של שבועות. חברו רבי מאיר בר' יצחק שליח צבור נהוראי, שחי בגרמייזא ומת לפני שנת 1096. הפיוט מכיל תשעים חרוזים וכולם מסיימים באותיות 'תא', וחתום בו שם המחבר: מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ. כוונת הפייטן בחלק ראשון להגיד שבח ריבון עלמא בבריאת העולם והמלאכים לשרתו, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.בחלק השני מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש השם. האומות מסיתות את ישראל לעזוב אמונתם ולהתבולל בגויים, ובני ישראל משיבים כי יקוו לישועה ולגאולה ורב הטוב הצפון להם בעולם הבא. אקדמות היא כעין "רשות" ופתיחה לקריאת עשרת הדברות ע''פ מנהג אשכנז, ואינו נזכר במנהגי ספרד.המנהג המקורי הוא שקוראים פסוק ראשון של של בחודש השלישי, ועוברים לקריאת האקדמות, מעין המתורגמן שהיה שומע פסוק ומתרגם אותו למען השומעים. (דעת) אולם כיום נוהגים ברוב הקהילות לקראו לאחר…