תפילה להצלחה בתורה תפילה שתיקן מרן רבינו החזון איש זצ"ל, להצלחה בתורה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עַל (יאמר את שם האדם שעליו הוא מבקש ואת שם אמו, כך: פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) וְתַהֲפֹךְ אֶת לְבָבוֹ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה שִׁמְךָ, וְלִשְׁקֹד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָסִיר מִלְּפָנָיו כָּל הַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ משקידת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָכִין אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַמְּבִיאוֹת לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה [download id="3418"]

פסוקי בטחון למהר"ל מפראג נמצא כתוב בשם הגאון החסיד, מופלג בדורו וכו' מהר"ל מפראג זללה"ה, וגם מובא בספר טהרת הקודש, שיאמר כל אדם פסוקי בטחון כדי להרגיל עצמו למידת הבטחון והאמונה, שהיא עיקר היהדות, ומה גם עתה, שהאמונה נחלשה מאוד אצל כמה בני אדם וצריך כל אדם לחזק עצמו מאוד בזה, ואחר אמירת הפסוקים יבקש מהשם יתברך שיזכהו למידת אמונה ובטחון כרצונו ית"ש, עיין שם. וכתב שם הגאון הזה – המהר"ל מפראג זיע"א - שמקובל בידו מהקדמונים זלה"ה שאלו הפסוקים מסוגלים לבטל בהם כל גזירות קשות, ובדוק ומנוסה הוא להם, שהיו אומרים פסוקים אלו בכמה מערכות המלחמה ושמו בטחונם חזק בהקב"ה והיו ניצולים. הרי שמסוגלים הם עד מאוד וגם הפסוקים אלו מסוגלים לבעלי משא ומתן, לאומרם כאשר הם יוצאים לדרך (לנסיעה) וגם בביתם קודם עסקיהם. א אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי…

תפילת השל"ה על פרנסה תפילה זו, שחיבר רבינו השל"ה, אינה תפילה לפרנסה במובן המילולי של המילה, כפי שיראה כל מעיין, כי אם בקשה אמיתית, שלא יתן הבורא שכרינו בעולם הזה, ולא "נאכל" פירות מעשינו הטובים השמורים לעולם הבא – בעולם הזה. שעל כן, וודאי שראוי לאמרה, כפי שכתב ז"ל. כתב השל״ה הקדוש (מסכת תמיד - סוף פרק נר מצוה): ראוי לצום שלא יאכילנו הקדוש ברוך הוא זכויותיו בעולם הזה. ויהיה זה התענית יום קודם ערב ראש חודש ניסן, כי בניסן טללים שהם לברכה נפתחים. וזה נוסחה של התפילה: (ויכול לאמרה אפילו אם אינו מתענה, ואפשר לפדות התענית במעות לצדקה) אַתָּה הוּא הָאֶלֹהִים הַזָן מִקַרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִינִים, וְאַתָּה הוּא הַמֵכִין כָּל צָרְכֵיהֶם, וְנוֹסָף עַל הַצְרָכִים הַהֶכְרֵחִיִים אַתָּה הוּא הַנוֹתֵן בְּמִילוּי וְרֶיוַח וְעוֹשֶׁר וְכָבוֹד. כָּל זֶה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּנִדְבַת לִבְּךָ הַטוֹב, כִּי אַתָּה הוּא נָדִיב בֶּאֶמֶת. לֹא כְמוֹ שֶׁקוֹרִין לְפְעָמִים לְאָדָם אֶחָד נָדִיב, כִּי נְדִבֻתוֹ אֵינָהּ אַמִיתִּית, רַק לְתַּשְׁלוּם גְמוּל…

ימי בין המיצרים, הימים בהם מתאבל עם ישראל על חורבן בית מקדשו ועל גלותו; הימים בהם מבכה עם ישראל את צרותיו ואת אשר עבר עליו באלפיים שנות גלות נוראה. הרי לכם תפילה נפלאה שכדאי ומומלץ לאמרה בימים אלה, ימי בין המצרים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף שֶׁתְּלוּיִים כֻּלָּם בָּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְנִזְכֶּה עַל יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבַּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכֹּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִּׂמְלָה וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ, וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל…

[dlm_no_access]

הלכות תפילת הדרך א. היוצא לדרך, אפילו מתכוון ללכת רק למרחק של פרסה (כ-3.8 ק"מ) צריך להתפלל תפלת הדרך. אבל אם הוא צריך ללכת רק למרחק של פחות מפרסה, אומר את הברכה בלא החתימה (ז"א: בלי לומר בסיום הקטע הראשון "ברוך אתה ה' שומע תפילה". אבל אם [המקום בו הוא הולך] הוא מקום סכנה, הרי שאפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (שולחן ערוך סי' קי"ט). ב. תפילת הדרך נאמרת מיד כאשר יוצאים מהעיר. ואם שכח, יאמר את התפילה כל עוד הוא בדרך, ובלבד שלא הגיע עדיין לתוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה, שמשם ואילך יאמר את הברכה בלא חתימה. ג. יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה. לכן כשיוצא בדרך בשחריתקודם התפלה כגון שהוא נחוץ, יש לומר ברכת השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר, וביום יאכל איזה פרי ויסמיך תפלת הדרך לברכת הפרי, או כשעושה צרכיו יסמוך אותה לברכת אשר יצר…