תפלה נוראה וקדושה מרבינו תם זיע"א בספר יוסף אומץ (אות תפד): תפלה זו קבלה מרבינו תם: "האומרה בכל יום, אני ערב בדבר שלא יארע לו שום פגע רע בכל אותו יום ויצליח בכל דרכו". בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וּרְפָאֵל, שֶׁתַּעַמְדוּ בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁאַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכַי וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, הֵן מִלִּיסְטִים שֶׁלֹּא יַזִּיקוּני; הֵן מִשֵּׁדִים, הֵן מִלִּילִין, הֵן מֵאִישׁ וְאִשָּׁה מִכָּל דָּבָר רַע; הֵן מֵחֶרֶב וְדֶבֶר, הֵן מֵרָעָב, הֵן מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת הַהוֹלְכִים וּבָאִים לָעוֹלָם. מִן הַכֹּל יַצִּילֵנִי אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בִּי, לֹא בְּגוּפִי וְלֹא בִּמְאוֹדִי וְלֹא בְּזַרְעִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת עֵת רָצוֹן לְפָנֶיךָ שֶׁתִּשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי. (ויאמר שלש פעמים)    אֲדֹנָי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה (ושלש פעמים)          אֲדֹנָי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ (ושלש פעמים)          אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה | הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ (ושלש פעמים)              הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רַע…

תפילת נשמת כל חי בנוסח אשכנז נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ. פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּרוֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְהֹוָה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים, לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ; מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, וּמִדֶּבֶר…

תפילה על הבריאות עֵץ חַיִּים הִיא לְמַחְזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעָם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ, בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, יִצְחָק נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב כְּלִיל תִּפְאֶרֶת, וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל אֵיבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל חֹלִי, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כִשּׁוּף וּמִבִּלְבּוּל הַדַּעַת. וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, וְאַל יַחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְנִהְיֶה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ. וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחֹזֶק וְאֹמֵץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵנוּ, לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רַע. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ, אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנָנִים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנָנִים, לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים…

שיר השירים שחיבר שלמה המלך בחכמתו, ועליו אמר רבי עקיבא (מסכת ידיים, פרק ג, משנה ה') אמר רבי עקיבא … אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים! שיר השירים - פרק א. שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָםִ, כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים, צַּוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים. תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ,…

סדר אקדמות אקדמות - פיוט בלשון ארמי. הוא שיר הכבוד שאומרים בקריאת התורה ליום א' של שבועות. חברו רבי מאיר בר' יצחק שליח צבור נהוראי, שחי בגרמייזא ומת לפני שנת 1096. הפיוט מכיל תשעים חרוזים וכולם מסיימים באותיות 'תא', וחתום בו שם המחבר: מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ. כוונת הפייטן בחלק ראשון להגיד שבח ריבון עלמא בבריאת העולם והמלאכים לשרתו, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.בחלק השני מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש השם. האומות מסיתות את ישראל לעזוב אמונתם ולהתבולל בגויים, ובני ישראל משיבים כי יקוו לישועה ולגאולה ורב הטוב הצפון להם בעולם הבא. אקדמות היא כעין "רשות" ופתיחה לקריאת עשרת הדברות ע''פ מנהג אשכנז, ואינו נזכר במנהגי ספרד.המנהג המקורי הוא שקוראים פסוק ראשון של של בחודש השלישי, ועוברים לקריאת האקדמות, מעין המתורגמן שהיה שומע פסוק ומתרגם אותו למען השומעים. (דעת) אולם כיום נוהגים ברוב הקהילות לקראו לאחר…

  תפילה על אמונה וביטחון אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יָדַעְנוּ כִּי עִיקָר וִיסוֹד הַיַּהֲדוּת הוּא הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה. וְכָל קִיּוּם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, טוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ, הוּא בֶּאֱמוּנָתוֹ הַטְּהוֹרָה וּבִשְׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, חוֹבָתֵנוּ הוּא לִזְכֹּר תָּמִיד כִּי אַתָּה הוּא יוֹצֵר הַכֹּל, אֲדוֹן הַכֹּל, וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל, וְהַשְׁגָּחָתֶךָ עַל הַכֹּל, לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר, וְאֵין נִסְתַּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה הַמְּגָדֵל וּמְחַזֵּק לַכֹּל. וְכָל טוֹבָתֵנוּ וְהַצְלָחָתֵנוּ וְחַיֵּינוּ מְסוּרִים בְּיָדְךָ. אַתָּה לְבַדְּךָ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, מֵטִיב וּמְרַחֵם, זָן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל לַכֹּל, וּבְיָדְךָ לְמַלֵּא כָּל מַחְסוֹרֵנוּ וְכָל מִשְׁאָלוֹתֵינוּ. יָדַעְנוּ כִּי מִבִּלְעֲדֵי מַאֲמָרֶיךָ וּגְזֵרוֹתֶיךָ אֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם, וְאֵין יְכֹלֶת בְּשׁוּם נִבְרָא לְהוֹעִיל וּלְהַזִּיק, לְהָרַע וּלְהֵטִיב. אַתָּה הוּא עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, אָדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. לָכֵן בָּאנוּ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וּתְחִנָּה לְפָנֶיךָ כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דָלָתֶיךָ, נָא אַב הָרַחְמָן רָחֵם עָלֵינוּ וְתִטַּע בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה בְּךָ, בְּאַחְדוּתְךָ וּבְמַלְכוּתְךָ, וּבְהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית, וּבְתוֹרָתֶךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה. זַכֵּנוּ לִהְיוֹת בִּטְחוֹנֵנוּ בְּךָ תָּמִיד עַל…