אֵל טוֹב וּמֵטִיב, הַרְאֵנוּ אֶת גְבוּרוֹתֶיךָ וְעָזְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ לְנַהֲלֵנוּ אֶל אַרְצְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְאַתָּה אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם, לָכֵן מְחַלִּים אָנוּ פָּנֶיךָ וּמְבַקְּשִׁים מִמְּךָ, אֵל רַחוּם, שֶׁתָּחִישׁ גְּאֻלָּתֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, כְּשֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּמִדְבָּר, הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָךְ הֶעְתִּיר בִּתְפִלָּתוֹ: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חַטָּאתָם אֲשֶׁר חָטְאוּ, כִּי אַתָּה הִתְפָּאַרְתָּ בָּהֶם וּקְרָאתָם 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל'". יוֹדַעַת [לאיש: יוֹדֵעַ] אֲנִי, שֶׁמִּדָּתְךָ 'מָלֵא רַחֲמִים', לָכֵן שְׁמַע תְּפִלָּתִי, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ לִתְפִלּוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים בְּעֵת הִתְחַנְנָם לְפָנֶיךָ. הַטֵּה אָזְנְךָ הַיּוֹם לְהַאֲזִין לִתְפִלָּתִי, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן כְּלָיוֹת. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ: אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה מִלְּעָבְדֶךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, מְחוֹל לִי, וְשָׁמְרֵנִי מִלַּחֲטֹא עוֹד. וְאַל יִשְׂמְחוּ שֹׁוֹנְאַי וְאוֹיְבַי לְאֵדִי, כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַבְדְּךָ דָוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: סְתוֹם פִּי שֹׁוֹנְאַי לְבַל יָרֵעוּ לִי, וּמַלְאֲכֵי רַחֲמִים יָבִיאוּ תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ.
אַתָּה אֵל רַחוּם, רַחֵם עָלַי וְצַדְקֵנִי לְפָנֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמִּי בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּלִי כָּל רֹגֶז, חַס וְשָׁלוֹם. אֵל רַחוּם, לְפָנֶיךָ הַכֹּל גָּלוּי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת, לָכֵן אֲחַלֶה פָּנֶיךָ: רְאֵה נָא בְּעָנְיִי, כִּי כֵן נִקְרֵאתָ צַדִּיק וְיָשָׁר, כִּי יוֹדַעַת אֲנִי בְּנַפְשִׁי, שֶׁהַגּוֹרְמִים לְחַטאֹתַי הֵן מַחְשְׁבוֹתַי אוֹדוֹת פַּרְנָסָתִי וְכַלְכָּלָתִי, לָכֵן רַחֵם נָא עָלַי וְחָנֵּנִי.
(חובר ע"י מרת שרה בת מוהר"ר מרדכי זצ"ל מק"ק סאטנוב)
לכל הישועות, לעם ישראל, בתוכם לנו; טליה בבת אוריקה, יוחאי-יוסף בן טליה, שנזכה להכוונת שמיים לעשות רצון ה' בעניינים השונים. אכי"ר