תפילה נפלאה לתשובה שחיבר רבינו יונה אָנָּא אֲדֹנָי, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַתָּה נְשָׂאַנִי לִבִּי וְנָדְבָה אוֹתִי רוּחִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בָּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּכָל לִבִּי וּמְאֹדִי וְנַפְשִׁי, לִהְיוֹת מוֹדֶה וְעוֹזֵב, וּלְהַשְׁלִיךְ מֵעָלַי כָּל פְּשָׁעַי, וְלַעֲשׂוֹת לִי לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלִהְיוֹת זָהִיר וְזָרִיז בְּיִרְאָתְךָ. וְעַתָּה, אֲדֹנָי אֱלֹהַי, הַפּוֹתֵחַ יָד לַתְּשׁוּבָה וּמְסַיֵּעַ לְבָאִים לְטַהֵר, פְּתַח יָדְךָ וְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְסַיְּעֵנִי לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאָתְךָ, וְעָזְרֵנִי נֶגֶד הַשָּׂטָן, הַנִּלְחָם בִּי בְּתַחְבּוּלוֹת וּמְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי, לְבִלְתִּי יִמְשׁוֹל בִּי, וְתַרְחִיקֵהוּ מֵרְמַ"ח אֵבָרִים שֶׁבִּי וְתַשְׁלִיכֵהוּ בִּמְצוּלוֹת יָם, וְתִגְעַר בּוֹ לְבִלְתִּי יַעֲמֹד עַל יְמִינִי לְשִׂטְנִי. וְעָשִׂיתָ אֶת אֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּחֻקֶּיךָ, וְהַסִירוֹתָ לֵב הָאֶבֶן מִקִּרְבִּי וְנָתַתָּ לִי לֵב בָּשָׂר. אָנָּא, אֲדֹנָי אֱלֹהַי, שָׁמַע אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו. קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתִי וּתְשׁוּבָתִי, וְיִהְיוּ לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ מְלִיצֵי יֹשֶׁר לְהֵלִיץ בַּעֲדִי לְהַכְנִיס תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ. וְאִם בַּחֲטָאַי הָרַבִּים וַעֲצוּמִים אֵין לִי מֵלִיץ יֹשֶׁר, חֲתֹר לִי…

תפילה על השמחה אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ. וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַיְּקָרִים לְקַבֵּל תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ הַיְּקָרוֹת "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב". וּבְכֵן בָּאתִי לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, כַּאֲשֶׁר רָאוּי לִשְׂמֹחַ וְלָשׂוּשׂ וְלָגִיל בְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל עֵת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, אֲשֶׁר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה הִיא אַחְדוּתֶךָ, וְאָנוּ זוֹכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ וּלְהִכָּלֵל בְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וְאַתָּה מֵקִים מֵעָפָר דַּל, מֵאַשְׁפּוֹת תָּרִים אֶבְיוֹן כָּמוֹנִי. וְאַתָּה מְזַכֶּה אוֹתִי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת הַיְּקָרוֹת וְהַחֲבִיבוֹת. עָזְרֵנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִמִּי שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ מְאֹד בֶּאֱמֶת בְּעֵת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם וָיּוֹם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה…

לתפילתו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב למוצאי שבת - לחצו כאן | לסדר ההבדלה למוצאי שבת - לחצו כאן | לזמירות למלווה מלכה - לחצו כאן תפילה עתיקה וקדושה, לאמרה במוצאי שבת, וכבר הזכירוה חז"ל בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק אין עומדין סוף ה"ב רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו"ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר. וְכָל…

אחת המסורות מפי המהר"ל מפראג היא לומר כל יום את שירת "האזינו" (דברים פרק לב), משום שהדבר מהוה סגולה להצלחה ולאריכות ימים, וכן הורה הרב הקדוש המגיד ממזריטש זצוק"ל זיע"א, ללמוד שירת "האזינו" בעל פה, ואילו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל זיע"א מחב"ד אמר: "שמעתי מגדולים ששירת "האזינו" צריך יהודי לדעת בעל פה. אילו ידעו אנשי עסקים על שפע הברכה הגדולה בעסקיהם ששירת "האזינו" על-פה יכולה לפעול, היו נזהרים בכך הרבה יותר". מאמר נרחב יותר על פרשת האזינו, והסגולות הרבות שיוחסו לה על ידי גדולי ישראל, ראו כאן הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל: הֲלַיְיָ תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ…

העתקה מכתבי הקודש של המקובל רבינו שמשון מגיד מאוסטרופוליא ז"ל הי"ד: סוד גדול ונורא, וכתוב שם שכל מי שמעיין בסוד הנפלא והנורא הזה על מכונו, אפילו פעם אחת בשנה, ובפרט בערב פסח, מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה, ושום אדם לא ימשול בו, וכל אויביו יפלו תחתיו, והוא על במותימו ידרוך, ובכל אשר יפנה יצליח ובכל עסקיו ירויח, עד ביאת הגואל אמן סלה: שלום לרבני ארץ, גודרי גדר ועומדים בפרץ, יצילם ה' מכליון וחרץ, כולם קדושים אשר בארץ, כל חד לפום חורפיה מקשה ומתרץ, אמן סלה, בתכלית הענין מה שכתב האר"י ז"ל בקונטרס שלו הנקרא פלאות רבות בשער הנקרא יציאת מצרים, פרק ג' דף מ"ב ע"א וזה לשונו: "הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים בִּשְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, הָאֶחָד נִקְרָא שרע וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא תמוך, וְהַשְּׁלִישִׁי נִקְרָא בישהא, וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר הַנִּקְרָא דלפקט, וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר…

סדר נטילת ארבעת המינים סדר נטילת ונענוע ארבעת המינים בחג הסוכות, כולל התפילות והברכות וסדר הנענועים נוטל את הלולב האגוד עם ההדסים והערבות, כאשר שדרת ("גב") הלולב כנגד פניו ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל, וכיון שצריך לברך לפני שמקיימים את המצוה, ובעצם החזקת ארבעת המינים כבר מקיימים המצוה, הרי כאשר מרימים את האתרוג להחזיקו, לפני שמברכים, מרימים אותו ומחזיקים אותו הפוך, עם ה"עוקץ" למעלה והפיטם למטה כדי שלא יצא ידי חובה, ומברכים בעמידה על נטילת לולב, וביום הראשון מברך גם שהחינו. ואם חל היום הראשון בשבת, שאין נוטלים בו לולב, מברך שהחינו ביום השני. ולאחר שמברכים הופכים את האתרוג ומחזיקים אותו בצורה רגילה (עם העוקץ למטה) ומחזיקים אותו צמוד ללולב שלא יהיה פירוד ביניהם, ומנענעים (למנהג אשכנז) לארבע רוחות כסדר הזה: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה. וכן בנענועים שבהלל. אולם סדר הנענועים לפי המתפללים בנוסח "ספרד" הוא: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב. תפלה נאה לומר קודם נטילת…