מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה ‘בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא’ [-בנים, חיים ופרנסה אינם תלוים בזכויותיו של האדם אלא במזלו], אין להבין שיהיה הענין תלוי במזל וכפי משפטי המערכת [-הנהגת הטבע] ושלא תועיל התפילה בהם, ש[הרי] כבר מצינו שבאו שלשתן בזכות התפילה. [אלא] המאמר הזה בא להודיענו כמה גדול כח התפילה, כי כל מה שנגזר במערכת הכוכבים [-מה שנגזר ממזלו של האדם] יכול הקב”ה לבטלו, כי גם חכמי הכוכבים מודים בכך בטענה שהקב”ה הוא הכלל ומערכת הכוכבים הוא הפרט והכלל גדול מן הפרט ויכול הוא לבטל כוחו.
[אלא הענין הוא, ש]בכל מה שנגזר ממקרי האדם מכח המערכת, אפשר לו לאדם לבטלו בזכותו בלא תפילה ובלא צעקה כלל, אלא [די בכך] שידאג ויצטער בלבו [על כך], וכענין שכתוב (תהלים קמה) ‘רצון יראיו יעשה’, כלומר: ברצון בלבד, [אפילו בלא שיתפלל על כך], שהקב”ה ממלא כל רצונו בלא שישאל כלל.
אבל בשלשה עניינים אלו [-צאצאים, חיים ופרנסה], צריך תפילה כי שלשתן תלוין במזל, והתפילה [היא] על [שינוי] המזל, וכן מצינו שניתנו שלשתן בכח התפלה שהיא על המזל: בנים ניתנו לרחל שנאמר (בראשית ל) וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה; חיים לחזקיה שנאמר (ישעיה לח) שמעתי את תפלתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה; ומזוני לאליהו ולאלישע שמצינו שנתרבו המזונות וניצלו מן הרעב, והרי המאמר הזה [שאמרו חכמינו ז”ל, הוא] הערה, [הסבר,] על כח התפילה, להודיענו כי הם תלוים במזל ולכך יצטרך ריבוי תפילה בהם כדי לבטל המזל בכח התפלה כמו שנתבטל בשלשתם על ידי תפילה.
(כד הקמח לרבנו בחיי, ערך פרנסה)