כללי

ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך (כג, כה). אמרו הקדמונים היינו תפילה בציבור, "ועבדתם" – לשון רבים, "וברך את לחמך" – של כל יחיד ויחיד מהם (ראה 'בעל הטורים'), כי כל אחד מגין ומכפר על חברו בהתחברם יחד. ועל פי זה פירשתי מה שאומרים בתפלת נשמת כל חי: "ואילו […]

כאשר ביקש עלי הכהן להעניש את שמואל הנביא בעודו נער, על שהורה הלכה בפני רבו, התחננה לפניו אמו, חנה, שיוותר לו. כאשר הבטיח לה בן אחר תחת שמואל, סירבה חנה. "אל הנער הזה", השיבה, "התפללתי" (שמואל א,א) וכך פירש אחד מצדיקי החסידות: "אל הנער הזה, אותו קיבלתי בעקבות תפילות ותחנונים לאין ספור; בעקבות שעות, ימים,

שיר נפלא, שהוא בעצם תפילה נפלאה, שכתב רבינו הסטייפלר  (רבי יעקב ישראל קנייבסקי) זיע"א, על כריכת המחזור לימים נוראים שלו, תחת הכותרת "שיר אהבה ודבקות להשם יתברך". אלקינו ואלקי אבותינו אויתיך קויתיך מארץ מרחקים. זכרתיך שיחרתיך קראתיך ממעמקים. דרשתיך ביקשתיך ברחובות ובשווקים. אהבתיך איויתיך כאיל על אפיקים. הנני אני עיני ורצוני לך שוכן שחקים. יצרתני