תפילת השל"ה על פרנסה תפילה זו, שחיבר רבינו השל"ה, אינה תפילה לפרנסה במובן המילולי של המילה, כפי שיראה כל מעיין, כי אם בקשה אמיתית, שלא יתן הבורא שכרינו בעולם הזה, ולא "נאכל" פירות מעשינו הטובים השמורים לעולם הבא – בעולם הזה. שעל כן, וודאי שראוי לאמרה, כפי שכתב ז"ל. כתב השל״ה הקדוש (מסכת תמיד - סוף פרק נר מצוה): ראוי לצום שלא יאכילנו הקדוש ברוך הוא זכויותיו בעולם הזה. ויהיה זה התענית יום קודם ערב ראש חודש ניסן, כי בניסן טללים שהם לברכה נפתחים. וזה נוסחה של התפילה: (ויכול לאמרה אפילו אם אינו מתענה, ואפשר לפדות התענית במעות לצדקה) אַתָּה הוּא הָאֶלֹהִים הַזָן מִקַרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִינִים, וְאַתָּה הוּא הַמֵכִין כָּל צָרְכֵיהֶם, וְנוֹסָף עַל הַצְרָכִים הַהֶכְרֵחִיִים אַתָּה הוּא הַנוֹתֵן בְּמִילוּי וְרֶיוַח וְעוֹשֶׁר וְכָבוֹד. כָּל זֶה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּנִדְבַת לִבְּךָ הַטוֹב, כִּי אַתָּה הוּא נָדִיב בֶּאֶמֶת. לֹא כְמוֹ שֶׁקוֹרִין לְפְעָמִים לְאָדָם אֶחָד נָדִיב, כִּי נְדִבֻתוֹ אֵינָהּ אַמִיתִּית, רַק לְתַּשְׁלוּם גְמוּל…

אחת המסורות מפי המהר"ל מפראג היא לומר כל יום את שירת "האזינו" (דברים פרק לב), משום שהדבר מהוה סגולה להצלחה ולאריכות ימים, וכן הורה הרב הקדוש המגיד ממזריטש זצוק"ל זיע"א, ללמוד שירת "האזינו" בעל פה, ואילו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל זיע"א מחב"ד אמר: "שמעתי מגדולים ששירת "האזינו" צריך יהודי לדעת בעל פה. אילו ידעו אנשי עסקים על שפע הברכה הגדולה בעסקיהם ששירת "האזינו" על-פה יכולה לפעול, היו נזהרים בכך הרבה יותר". מאמר נרחב יותר על פרשת האזינו, והסגולות הרבות שיוחסו לה על ידי גדולי ישראל, ראו כאן הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל: הֲלַיְיָ תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ…

תפילה על אמונה וביטחון אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יָדַעְנוּ כִּי עִיקָר וִיסוֹד הַיַּהֲדוּת הוּא הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה. וְכָל קִיּוּם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, טוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ, הוּא בֶּאֱמוּנָתוֹ הַטְּהוֹרָה וּבִשְׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, חוֹבָתֵנוּ הוּא לִזְכֹּר תָּמִיד כִּי אַתָּה הוּא יוֹצֵר הַכֹּל, אֲדוֹן הַכֹּל, וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל, וְהַשְׁגָּחָתֶךָ עַל הַכֹּל, לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר, וְאֵין נִסְתַּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה הַמְּגָדֵל וּמְחַזֵּק לַכֹּל. וְכָל טוֹבָתֵנוּ וְהַצְלָחָתֵנוּ וְחַיֵּינוּ מְסוּרִים בְּיָדְךָ. אַתָּה לְבַדְּךָ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, מֵטִיב וּמְרַחֵם, זָן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל לַכֹּל, וּבְיָדְךָ לְמַלֵּא כָּל מַחְסוֹרֵנוּ וְכָל מִשְׁאָלוֹתֵינוּ. יָדַעְנוּ כִּי מִבִּלְעֲדֵי מַאֲמָרֶיךָ וּגְזֵרוֹתֶיךָ אֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם, וְאֵין יְכֹלֶת בְּשׁוּם נִבְרָא לְהוֹעִיל וּלְהַזִּיק, לְהָרַע וּלְהֵטִיב. אַתָּה הוּא עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, אָדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. לָכֵן בָּאנוּ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וּתְחִנָּה לְפָנֶיךָ כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דָלָתֶיךָ, נָא אַב הָרַחְמָן רָחֵם עָלֵינוּ וְתִטַּע בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה בְּךָ, בְּאַחְדוּתְךָ וּבְמַלְכוּתְךָ, וּבְהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית, וּבְתוֹרָתֶךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה. זַכֵּנוּ לִהְיוֹת בִּטְחוֹנֵנוּ בְּךָ תָּמִיד עַל כָּל…

פרק קי"ט - סגולה לישועה והצלחה פרק קי"ט שבתהלים, שפסוקיו מסודרים על פי סדר האלף-בית, והם סגולה לישועה והצלחה. וכשמתפללים על חולה, קוראים את הפסוקים לפי שם החולה, למשל: אם שמו אברהם, קוראים את הפסוקים שבאות א, באות ב, באות ר, באות ה ובאות מ. אות א. אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהֹוָה אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְּרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ אז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד אות ב. בַּמֶּה יְזַכֶּה-נַּעַר אֶת-אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא-לָךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל-הוֹן בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ אות ג. גְּמֹל עַל-עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי…

תפילת האור החיים תפילה נפלאה שחיברו מרן עט"ר האור החיים הקדוש למרות כי ידוע שרבינו הקדוש, מרן עט"ר רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (הילולא: ט"ו תמוז), חיבר תפילות רבות, כפי שהעיד תלמידו מרן החיד"א, הרי שכיום לא נותרו תפילות מתפילותיו שחיבר, מלבד תפילה אחת, שהשתמרה על ידי החיד"א, תלמידו. תפילה זו תיקן רבי חיים בן עטר, האור החיים, לאמרה בתפילת מוסף של יום הכפיורים, בעת ששליח הציבור אומר "ויעבור" (בפעם הראשונה, בעת אמירת י"ג מידות שבע פעמים). אולם, היות ותפילה זו היא תפילתו של רבי חיים בן עטר, האר החיים הדוש, שכל העולם רעד מקדושתו, ואשר כבר בחייו העידו עליו גדולי מרוקו "איש אלקים קדוש הוא בדורינו ומצוי במחנינו", ושהבעל שם טוב הקדוש העיד עליו ש"כל דבריו ברוח הקודש", ושהרה"ק רבי נפחס מקוריץ העיד על ספרו, "אור החיים", ש"הלימוד בספר זה מסוגל לנשמה כמו הזוהר הדוש, שכן המחבר היה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדורו!", על כן וודאי…

[dlm_no_access]