תהלים קכא: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: תהלים קל: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בֶּן מַזָּלִי, בְּחִיר לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים…

סדר הדלקת נרות חנוכה לנוחותכם, אנו שמחים להגיש לכם את הנוסח המלא של סדר הדלקת נרות חנוכה. גללו מטה, אל תחתית הטקסט, והורידו את הנוסח הזה מעוצב בצורה נוחה להדפסה בכל מדפסת ביתית. מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים, משום הנס וכו'. אם יש לו חלון לרשות הרבים ידליק הנרות שם, ואם לא, מדליקם אצל הפתח. ומצוה שיניחם בטפח הסמוך לפתח מצד שמאל, שתהא מזוזה מימין ונר משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות. תפילה מהגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר זצוק"ל לומר לפני הדלקת נרות חנוכה לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְנִי מְכַוֵּן בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה לְקַיֵם מִצְוַת בּוֹרְאִי כַּאֲשֶׁר צִוּוּנִי חֲכָמֵינוּ ז"ל לְתַקֵן אֶת שׁוֹרְשָׁה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶיךָ מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁכִּוְּנוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַשֵׁם…

סדר ברכת האילנות המקור לברכת האילנות מופיע בגמרא ברכות מג ע"ב: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".הפוסקים הרבו לדון בברכה זו: האם ניתן לברכה דווקא בחודש ניסן או גם באייר (להלכה: ראוי לברכה דווקא בניסן); האם חייבים לברך דווקא על האילן הראשון שרואים או שניתן לדחות את הברכה (להלכה: ניתן לברך גם על הראייה השנייה או השלישית). ועוד דיונים רבים.ה"שולחן ערוך" פוסק שאין מברכים ברכה זו אלא על אילנות מלבלבים, אך "אם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד" (או"ח רכ"ו, א). הסיבה להגבלה זו אינה ברורה, אך מסתבר שהיא קשורה לברכת "שהחיינו". סדר הברכה: מברכים ברכת האילנות לכתחילה בחודש ניסן, אין מברכים את הברכה אלא על פרחי אילנות מאכל המלבלבים. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות.(דעת) לפני שיברך…

לסדר טו בשבט - לחצו כאן תפילה לט"ו בשבט תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות אָנָּא הַשֵּׁם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בְּיוֹם זֶה מִשֶּׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בְּתִקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרְשָׁם כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם, בְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: "מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל". זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לְאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָּן לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת . רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁגַּם עַכְשָׁו…

תפילה לאומרה בכל יום בבוקר, נמצאה בכתבי הרב הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל  יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהָי, עָלֶיךָ עֵינַי תְּלוּיוֹת, שֶׁתַּטֶּה אֵת לְבָבִי לִרְצוֹנְךָ וְתוֹלִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר אֵרָצֶה לְפָנֶיךָ. וְתָסִיר מִמֶּנִּי לֵב הֶעָרֵל, וְתִתֵּן לִי לֵב בָּשָׂר וְלֵב טָהוֹר, לְאַהֲבָה אוֹתְךָ וּלְיִרְאָה אוֹתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתִּתֵּן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְרָצוֹן וְדַעַת וּתְבוּנָה וְחָכְמָה וָשֵׂכֶל וְזִכָּרוֹן, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּכָל הָאֳפָנִים שֶׁבְּעוֹלָם, רַק לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁאֶלְמַד, וְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁאֶתְפַּלֵּל, וְכָל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲקַיֵּם, הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וְיוֹם מִימֵי חַיַּי, יִהְיוּ כֻּלָּם מְיֻחָדִים רַק לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת; וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁיַּעֲלוּ בִּלְבָבִי נֶגֶד הַדִּבּוּר הַזֶּה, יִהְיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כְּאִלּוּ לֹא עָלוּ עַל לְבָבִי, כִּי אֵין דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי כִּי אִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בִּלְבַד, שֶׁיִּהְיֶה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בּוֹרְאִי, וְלַעֲשׂוֹת יִחוּד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אֱלֹהַי, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בְּיָדִי לְכַוֵּן יִחוּדִים הָרְאוּיִים לְכַוֵּן וּלְיַיחֵד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, בִּתְּפִלּוֹת וּבְמַעֲשִׂים…

סדר פדיון כפרות נוסח ספרד | סדר פדיון כפרות נוסח עדות המזרח הסבר ומקורות למנהג פדיון כפרות מנהג קדום בעם ישראל לערוך "כפרות" בערב יום כיפור. חילוקי דעות הלכתיים מובאים בענין מנהג כפרות. מרן בעל שולחן ערוך כותב (הלכות יום כיפור סימן תר"ה) "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג", וזאת משום "דרכי האמורי", ואילו מרן הרמ"א כותב בהג"ה על סעיף זה באריכות: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו (- תפוצות אשכנז) ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג…