(מהרה"ג הָרַב דּוּשְׁנִיצֶר) יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּמָּצֵא לָנוּ קוֹנֶה לְדִירָתֵנוּ (בִּרְחוֹב… בְּבַעֲלוּת…), וְנוּכַל בָּזֶה לְמַלֵּא חֶפְצֵנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת בְּלִי כָּל הַטְרָדוֹת, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵב שָׁלֵם. (ויתן לצדקה לתינוקות של בית רבן, ויבקש שיאמרו נוסח התפילה הנ"ל).

הסבר קצר: בשדה העליון ("choose currency") - בוחרים מטבע (ברירת המחדל היא ש"ח, כך שלא צריך לשנות). בשדה השני רושמים את הסכום שתרצו לתרום, ולוחצים על הכפתור הצהוב - donate. [Exq_ppd_form] אנא, תרמו כל סכום שתרצו, ועזרו לנו להפיץ תפילה בעם ישראל. זכרו: תרומה שלכם מקנה לכם עשרות אלפי זכויות, של עשרות אלפי תפילות מעשרות אלפי פיות יהודיים, מדי חודש בחודשו. תודה!

סדר נטילת ארבעת המינים סדר נטילת ונענוע ארבעת המינים בחג הסוכות, כולל התפילות והברכות וסדר הנענועים נוטל את הלולב האגוד עם ההדסים והערבות, כאשר שדרת ("גב") הלולב כנגד פניו ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל, וכיון שצריך לברך לפני שמקיימים את המצוה, ובעצם החזקת ארבעת המינים כבר מקיימים המצוה, הרי כאשר מרימים את האתרוג להחזיקו, לפני שמברכים, מרימים אותו ומחזיקים אותו הפוך, עם ה"עוקץ" למעלה והפיטם למטה כדי שלא יצא ידי חובה, ומברכים בעמידה על נטילת לולב, וביום הראשון מברך גם שהחינו. ואם חל היום הראשון בשבת, שאין נוטלים בו לולב, מברך שהחינו ביום השני. ולאחר שמברכים הופכים את האתרוג ומחזיקים אותו בצורה רגילה (עם העוקץ למטה) ומחזיקים אותו צמוד ללולב שלא יהיה פירוד ביניהם, ומנענעים (למנהג אשכנז) לארבע רוחות כסדר הזה: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה. וכן בנענועים שבהלל. אולם סדר הנענועים לפי המתפללים בנוסח "ספרד" הוא: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב. תפלה נאה לומר קודם נטילת…

מגילת איכה היא מגילת קינות על חורבן בית מקדשינו, שנכתבה על ידי ירמיהו הנביא, ונכללת ב"חמש מגילות". את המגילה אומרים בליל וביום תשעה באב. פרק א א. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס: ב. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים: ג. גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים: ד. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ: ה. הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי אֲדֹנָי הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר: ו. וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף: ז. זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ…

סדר אקדמות אקדמות - פיוט בלשון ארמי. הוא שיר הכבוד שאומרים בקריאת התורה ליום א' של שבועות. חברו רבי מאיר בר' יצחק שליח צבור נהוראי, שחי בגרמייזא ומת לפני שנת 1096. הפיוט מכיל תשעים חרוזים וכולם מסיימים באותיות 'תא', וחתום בו שם המחבר: מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ. כוונת הפייטן בחלק ראשון להגיד שבח ריבון עלמא בבריאת העולם והמלאכים לשרתו, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.בחלק השני מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש השם. האומות מסיתות את ישראל לעזוב אמונתם ולהתבולל בגויים, ובני ישראל משיבים כי יקוו לישועה ולגאולה ורב הטוב הצפון להם בעולם הבא. אקדמות היא כעין "רשות" ופתיחה לקריאת עשרת הדברות ע''פ מנהג אשכנז, ואינו נזכר במנהגי ספרד.המנהג המקורי הוא שקוראים פסוק ראשון של של בחודש השלישי, ועוברים לקריאת האקדמות, מעין המתורגמן שהיה שומע פסוק ומתרגם אותו למען השומעים. (דעת) אולם כיום נוהגים ברוב הקהילות לקראו לאחר…