סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מֵעַיִן הָרָע (מִסֵּפֶר עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְמָרָן הַחִידָ"א) יֹאמַר אַחַד עָשָׂר פְּעָמִים פְּסוּקִים הַמַּתְחִילִים בָּאוֹת נ' וּמִסְתַּיְּמִים בָּאוֹת נ' וְהֵם סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מֵעַיִן הָרָע וּמִכִּשּׁוּף: נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן, וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן: נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן: נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל־חַדְרֵי בָטֶן: נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן: נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צֵאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן: נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִין: יְהִי ךְּצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, מֵעַיִן הָרָע וּמִכָּל מִינֵי כִּשּׁוּף, וְתַבְרִיחַ הַיֵּצֶר הָרַע מִמֶּנּוּ.…

כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

סגולה לישוב הדעת בספר "תפילה למשה", כותב רבי מרדכי שרעבי זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי נחמן מברסלב זיע"א. תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת. יְהוָה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי; יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ; בְּרֹגֶז, רַחֵם תִּזְכּוֹר. אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר-פָּארָן סֶלָה; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ; וְשָׁם, חֶבְיוֹן עֻזֹּה. לְפָנָיו, יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף, לְרַגְלָיו. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם; הֲלִיכוֹת עוֹלָם, לוֹ. תַּחַת אָוֶן, רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן; יִרְגְּזוּן, יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן. הֲבִנְהָרִים, חָרָה יְהוָה, אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, אִם-בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ: כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה; נְהָרוֹת, תְּבַקַּע אָרֶץ. רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר; נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ, עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. בְּזַעַם, תִּצְעַד אָרֶץ; בְּאַף, תָּדוּשׁ…

תפילה שנמצאה בכתבי הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל, לאמרה בכל ערב ראש חודש (מספר מאמר מרדכי) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, בְּכַוֵּן לִבִּי וְאֵבָרַי, פְּנִימִי וְחִיצוֹן וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ וְחַלְחָלָה, בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּמָתְנַיִם וּבִפְרִישַׁת כַּפַּיִם, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתִי וְתַעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי, וְחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לָזֶה. וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶךָ, וּפְתַח לִבִּי בְּתוֹרָתְךָ וְיִטְהַר, וְשָׁמְרָה בְּפִי, וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן וָפֶשַׁע שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד נֶגְדְּךָ, וּתְכַפֵּר וְתִמְחַל וְתִסְלַח לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי וַעֲוֹנֹתַי וַחֲטָאַי עַל הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, עַל הַנִּגְלוֹת וְהַנּוֹדָעוֹת וְעַל כָּל מַה שֶׁעָשִׂיתִי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, בַּמֶּרֶד וּבִמְכֻוָּן, בֵּין בְּמַחְשָׁבָה, בֵּין בְּדִבּוּר וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בִּרְאִיָּה וּבֵין בִּשְׁמִיעָה, וְכָל מָה שֶׁמָּעַלְתִּי נֶגְדְּךָ, הַכֹּל תַּעֲבִיר וְתִמְחֹל וְתִמְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְלֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וַחֲלָאִים רָעִים.…

התרת נדרים והתרת קללות התרת נדרים נוסח ספרדי | התרת קללות | התרת נדרים נוסח ספרד | מסירת מודעה להחיד"א התרת נדרים – נוסח עדות המזרח יש נוהגים לעשות התרה ביום י"ט אב שהוא ארבעים יום לפני ראש השנה, ובערב ראש חודש אלול שהוא ארבעים יום לפני כיפור, ובערב ראש השנה ובערב כיפור. ויעמדו המבקשים לעשות 'התרת נדרים' לפני עשרה יראי ה' שיושבים, ואם אין עשרה יעמדו בפני שלשה, ויאמרו: שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ. כָּל נֶדֶר. אוֹ שְׁבוּעָה. אוֹ אִסּוּר. אוֹ קוּנָם. אוֹ חֵרֶם. שֶׁנָּדַרְנוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים. וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא. וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. וְכָל שׁוּם אִסּוּר. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה. שֶׁאָסַרְנוּ עָלֵינוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל אִסּוּר. בֵּין בִּלְשׁוֹן אִסּוּר. אוֹ חֵרֶם אוֹ קוּנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה. אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ. בֵּין בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה. בֵּין בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת. בֵּין בְּכָל לָשׁוֹן. וְגַם הַנַּעֲשָֹה בִּתְקִיעַת כַּף.…

סדר ברכת האילנות המקור לברכת האילנות מופיע בגמרא ברכות מג ע"ב: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".הפוסקים הרבו לדון בברכה זו: האם ניתן לברכה דווקא בחודש ניסן או גם באייר (להלכה: ראוי לברכה דווקא בניסן); האם חייבים לברך דווקא על האילן הראשון שרואים או שניתן לדחות את הברכה (להלכה: ניתן לברך גם על הראייה השנייה או השלישית). ועוד דיונים רבים.ה"שולחן ערוך" פוסק שאין מברכים ברכה זו אלא על אילנות מלבלבים, אך "אם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד" (או"ח רכ"ו, א). הסיבה להגבלה זו אינה ברורה, אך מסתבר שהיא קשורה לברכת "שהחיינו". סדר הברכה: מברכים ברכת האילנות לכתחילה בחודש ניסן, אין מברכים את הברכה אלא על פרחי אילנות מאכל המלבלבים. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות.(דעת) לפני שיברך…