תפילה לז' אדר, יום הילולת משה רבינו עליו השלום, בחיר הברואים "כְּאַיָּל תַּעֲרג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" כִּי אַתָּה יְהוָה לְבַד יָדַעְתָּ גְדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ וְרוֹמְמוּתְךָ וְהִתְנַשְּׂאוּתֶךָ כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וְהַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאד, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בָּךְ כְּלָל אֲבָל מֵעצֶם רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲנִינוּתְךָ אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ לְהֵטִיב לִבְרִיּוֹתֶךָ, עָשִׂיתָ פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת וְסִבַּבְתָּ סִבּוֹת רַבּוֹת, וְצִמְצַמְתָּ הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים שׁוֹנִים, מֵעִלָּה לְעִלּוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְנָתַתָּ כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ וִידִיעַת רוֹמְמוּתֶךָ, וְחָנַנְתָּ אוֹתָם דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל אֲשֶׁר בְּעצֶם בִּינָתָם יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ גַּם בְּדַעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתָּ לְגַלּוֹת הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְהִכְנִיסָנוּ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְקֵרַב אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם כֻּלָּם שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים לְהַשִּׂיג עַל…

תפילה על הבריאות עֵץ חַיִּים הִיא לְמַחְזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעָם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ, בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, יִצְחָק נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב כְּלִיל תִּפְאֶרֶת, וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל אֵיבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל חֹלִי, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כִשּׁוּף וּמִבִּלְבּוּל הַדַּעַת. וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, וְאַל יַחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְנִהְיֶה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ. וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחֹזֶק וְאֹמֵץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵנוּ, לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רַע. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ, אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנָנִים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנָנִים, לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים…

סדר אקדמות אקדמות - פיוט בלשון ארמי. הוא שיר הכבוד שאומרים בקריאת התורה ליום א' של שבועות. חברו רבי מאיר בר' יצחק שליח צבור נהוראי, שחי בגרמייזא ומת לפני שנת 1096. הפיוט מכיל תשעים חרוזים וכולם מסיימים באותיות 'תא', וחתום בו שם המחבר: מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ. כוונת הפייטן בחלק ראשון להגיד שבח ריבון עלמא בבריאת העולם והמלאכים לשרתו, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.בחלק השני מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש השם. האומות מסיתות את ישראל לעזוב אמונתם ולהתבולל בגויים, ובני ישראל משיבים כי יקוו לישועה ולגאולה ורב הטוב הצפון להם בעולם הבא. אקדמות היא כעין "רשות" ופתיחה לקריאת עשרת הדברות ע''פ מנהג אשכנז, ואינו נזכר במנהגי ספרד.המנהג המקורי הוא שקוראים פסוק ראשון של של בחודש השלישי, ועוברים לקריאת האקדמות, מעין המתורגמן שהיה שומע פסוק ומתרגם אותו למען השומעים. (דעת) אולם כיום נוהגים ברוב הקהילות לקראו לאחר…

זמר ושירה לעורר הנפש לדביקות הבורא יתברך שמו ויתעלה, מספר שומרי אמונים השירה הזו, מטרתה היא לשפוך את הלב לפני בורא עולם בבקשה ובתחנונים, שנזכה לעורר את הנפש הישינה בעומק הגלות, ושתחזור השכינה להשרות כבודה עלינו. וראשי הבתים הם שילוב ראשי תיבות שני השמות הקדושים הוי"ה ואדנ"י יְחִידָתִי אָנָא אֲבַקְּשֵׁךְ. הִגָּלֵה נָא אֵלַי בְּרוֹב חֶמְלָתְךָ וְהָאֵר מִנֹּעַם זִיו תִּפְאַרְתֶּךָ, כִּי הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדְךָ. אָבִי הָרַחֲמָן, נַפְשִׁי חָמְדָה וְגַם הוֹמָה לְקִרְבַת שִׁמְךָ, בְּכֵן אֲשׁוֹטֵט בְּרַעְיוֹנַי לְהִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל נִפְלְאוֹתֶךָ וּמִי יִתֵּן וְתִתְעוֹרֵר נַפְשִׁי מִתַּרְדֵּמָתָהּ לְהִתְאַמֵּץ בַּעֲבוֹדָתְךָ וְיִרְאָתְךָ. הַשִּׂמְחָה וְהַחֵשֶׁק בַּעֲבוֹדָתִי, אִם כִּי נִתְמַעֲטוּ מְאוֹד בְּאֹרֶךְ גָּלוּתִי, אֲבָל, הַבֵּט נָא יוֹצְרִי אֶל מָקוֹר וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי. דּוֹדִי, הַבִּיטָה וּרְאֵה בְּמַצְפּוּן לִבִּי, וַחֲתֹר נָא בְּמַחְתַּרְתִּי, וְתִמְצָא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. וְאִם מִתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּנִי וְרֹב דַּחֲקוּתִי, מְעַטִּים מְאוֹד זְכוּיוֹתַי וּמְאוֹד קְצָרָה פְּעֻלָּתִי. נָא דּוֹדִי, רַחֵם עַל נַפְשִׁי, וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ חֶשְׁקִי, וְאַל תְּמַעֵט בְּעֵינֶיךָ יְגִיעָתִי, וּרְאֵה כִּי אֵלֶיךָ נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי. הֲבִינֵנִי לְדַעַת דְּרָכֶיךָ, וְהַטְעִימֵנִי מִנֹּעַם זִיו…

תפילה להפקד בילדים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַב הָרַחֲמִים וַאֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, הֲרֵינִי בָּאָה לְפָנֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי הַרְבֵּה הִכְעַסְתִּיךָ וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְקִצַּרְתִּי מְאֹד בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְעַל כֵּן בְּמִשְׁפָּט יִסַּרְתַּנִי וְהֵבֵאתָ עָלַי רָעָה גְּדוֹלָה בַּאֲשֶׁר מָנַעְתָּ מִמֶּנִּי פְּרִי בָטֶן. וְלֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלֹא מִצְוַת מִילַת הַזְּכָרִים, וְלֹא מִצְוַת וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכַדּוֹמֶה. וְאֵין לִי מִי שֶׁיָּבוֹא אַחֲרַי וִיתַקֵּן אֶת מְעֻוָּתִי וְיַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשִׁי. אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, מַר לִי מַר, מֵעַי חֳמַרְמָרוּ. בַּמָּה אֲקַדֵּם פָּנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, יָדַעְתִּי חֶרְפָּתִי, בָּשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי, שֶׁאֵין בִּי לֹא צֶדֶק וְלֹא כֹשֶׁר, לֹא תְּחִנָּה כְּתִקּוּנָהּ, וְלֹא מִדָּה טוֹבָה, וְשׁוּם מַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא עָשִׂיתִי. אָמְנָם עַל רֻבֵּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ נִשְׁעַנְתִּי, כִּי כְּפִי רֹב שִׁפְלוּתִי וְדַלּוּתִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה גָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי-גָדֹל מֵעַל-שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד-שְׁחָקִים אַמִתֶּךָ. מִי כָמוֹךָ, אָב הָרַחֲמִים, מִתְרַצֶּה בְרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל-פֶּה. וּבְכֵן, שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי…

הלכות תפילת הדרך א. היוצא לדרך, אפילו מתכוון ללכת רק למרחק של פרסה (כ-3.8 ק"מ) צריך להתפלל תפלת הדרך. אבל אם הוא צריך ללכת רק למרחק של פחות מפרסה, אומר את הברכה בלא החתימה (ז"א: בלי לומר בסיום הקטע הראשון "ברוך אתה ה' שומע תפילה". אבל אם [המקום בו הוא הולך] הוא מקום סכנה, הרי שאפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (שולחן ערוך סי' קי"ט). ב. תפילת הדרך נאמרת מיד כאשר יוצאים מהעיר. ואם שכח, יאמר את התפילה כל עוד הוא בדרך, ובלבד שלא הגיע עדיין לתוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה, שמשם ואילך יאמר את הברכה בלא חתימה. ג. יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה. לכן כשיוצא בדרך בשחריתקודם התפלה כגון שהוא נחוץ, יש לומר ברכת השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר, וביום יאכל איזה פרי ויסמיך תפלת הדרך לברכת הפרי, או כשעושה צרכיו יסמוך אותה לברכת אשר יצר…