כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

תפילה על פרנסה מספר שערי דמעה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּפַרְנָסָתִי וּמְזוֹנוֹת וּפַרְנָסַת בְּנֵי בֵיתִי עִם מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסַת כָּל עָמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מֻכְתָּרִים וּמְאֻמָּתִים וּמֻצְדָּקִים בְּיָדְךָ, וְאַל תָצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה, הַקְּדוֹשָׁה וְהַרְחָבָה. וּתְהֵא מְלַאכְתִי וְכֹל עֲסָקַי לִבְרָכָה וְלֹא לַעֲנִיּוּת, לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת, וּתְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדִי. וְאֶהְיֶה מִן הַמּוֹעִילִים וּמַשְׁפִּיעִים טוֹב לְכֹל אָדָם תָּמִיד, וּתְמַלֵּא יָדִי מִבִּרְכוֹתֶיךָ וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, כִּי אַתָּה יְיָ בֵּרַכְתָּ וּמְבָרֵךְ לְעוֹלָם. עֵינֵי כֹּל אֵלֶיךָ יְשַֹבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתֶּן נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, הַעֲתִירוּ אֶל יְיָ בַּעֲדִי וּבִגְלָלִי, יָרִים קַרְנִי וְיַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, לְמַעַן אוּכַל לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם אָמֵן: (שערי דמעה) [download id="4222"] .

סגולות נפלאות לפרנסה סגולה א. סגולה לפרנסה לקיים בכל מוצאי שבת את סעודת מלוה מלכה. (סגולות ישראל, מערכת פ) סגולה ב. סגולה לפרנסה, לומר במוצאי שבת את 'ויתן לך האלקים' (מובא בסידורים לאחר תפילת ערבית למוצאי שבת), ומוטב שיאמרוהו שניים ביחד. (שם) סגולה ג. סגולה נוספת לפרנסה: לומר בכל יום את שלש-עשרה עיקרי האמונה, וגם, לקרוא את איגרת הרמב"ן (שם) סגולה ד. "כל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצוים לו בכבוד כל ימיו" (ספר החינוך, מצוה ת"ל) סגולה ה. סגולה בדוקה ומנוסה לעושר ולהצלחה, להפריש מעשר מכל רווח שירוויח, כמו שכתוב "בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים", ואמרו חכמינו ז"ל "עשר בשביל שתתעשר" (סגולות ישראל, מערכת ה אות לח) סגולה ו. סגולה לפרנסה לומר בכל יום את הפסוק "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך", ויאמר פסוק זה עשר פעמין בבוקר ועשר פעמים בערב. (סגולות ישראל, מערכת פ אות כג) סגולה ז. סגולה לפרנסה לספר בכל מוצאי…

תפילה כשמספרים את הילדים בפעם הראשונה ומשאירים להם פאות הראש יאמר הכתוב בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן או הפסוק יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שְׁמוֹ ‏שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כדי שיברך להקב"ה ‏קודם שיברך לבשר ודם, ולא יהא קטרוג ח"ו. ואחרי כן יאמר: ‏יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' ‏פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְנָחָה עָלָיו ‏רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים ‏וְהַחֲסִידִים מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּבִזְכוּת תּוֹרָתְךָ ‏הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וּבִזְכוּת מִצְוֹתֶיךָ וּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהּ, ‏וּבִזְכוּת מִצְוַת פְּאַת הָרֹאשׁ, שֶׁצִּוִּתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹש הַזֶּה הַתַּנָא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן ‏בַּר יוֹחַאי, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה הַנַּעַר הַזֶּה לִפְאַת הָרֹאשׁ, כֵּן יִזְכֶּה לְתוֹרָה ‏וּלְחֻפָּה וּמִצְוֹת וְלַמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וְיוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי ‏אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה.‏ הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:…

תהלים קכא: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: תהלים קל: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בֶּן מַזָּלִי, בְּחִיר לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים…