אמר רבי ישמעאל: כל האומר בקשה זו בכל יום, פניו מזהירות ואימתו מוטלת על הבריות וכל החלומות שלו מהוגנים ותורתו תהיה משתמרת בליבו כל ימי חייו ועונות נעוריו נמחלים לו וינצל מיצר הרע ומלשון הרע ומפגע רע ומחיות רעות ומליסטים ומנחשים ומעקרבים ומרוח רעה ומן השדים ומן המזיקין ומכל האויבים ומכל השונאים אותו וירוויח במשא ומתן שלו. וכן אמר רבי ישמעאל: אני ורבי עקיבא ערֵבים שיהיה לו חלק טוב בעולם הבא, כדכתיב: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אָנָא יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא חֲכַם הָרָזִים מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת מַגִּיד תַּעֲלוּמוֹת מוֹשֵׁל בָּעֶלְיוֹנִים וְשַׁלִּיט בַּתַּחְתּוֹנִים, קָרוֹב לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. פְּנֵה אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שְׁתִּשְׁמְרֵנִי מִכָּל רָע, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וְתֹאמַר לְצָרוֹתַי דַי וְתִפְדֵּנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל שְׁמוּעָה רָעָה וּמִכָּל בּוּשָׁה וּכְלִימָה וּמֵחֶרְפַּת אָדָם וּמִבְּזוּי עָם, וּמִכָּל…

סגולה נפלאה לומר תפילה זו בכל עת, ובפרט בערב ראש חודש שבט, יום ההילולא של בעל התפילה – הרה"ק ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זיע"א, שתפילה זו חוברה לבקשתו (ע"י אחיו) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, שֶׁתִּשְׁמַע לְקוֹל תְּפִלַּת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבְתוֹכָם תִּשְׁמַע גַּם תְּפִלָּתִי אֲשֶׁר הִנְנִי מִתְנַפֵּל וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ. וְאִם אָמְנָם יָדַעְתִּי מִעוּט עֶרְכִּי וְדַלּוּת מַעֲשַׂי וּבֹשְׁתִּי, וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל עַצְמִי וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אוּלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים בָּטַחְתִּי, אֲשֶׁר בַּל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְתִסְעָדֵנִי וְאִוָּושֵׁעָה, וְשִׁירַת רָשׁ יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינֶיךָ, וְתִשְׁמַע לְקַבֵּל תְּפִלּוֹתַי בְּתוֹךְ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה הִנְנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ: אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם נָא עַל פְּלֵיטַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתוֹשִׁיעֵם וְתוֹצִיאֵם מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם וְלַחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם, וְתַצִילֵם מִדַלוּת וְשִׁפְלוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת וּמִדִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם, וְהַבְּרִיאִים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּשְׁמְרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹּט בָּהֶם שׁוּם חֹלִי וְשׁוּם מַדְוֶה חָלִילָה, וּלְכָל…

מובא בספרי יראים כי יש לומר את פרשת התשובה (ופרשת היראה) בכל יום. וְהָיָה כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃ וְשָׁב אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל אֲדֹנָי וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטוֹבָה כִּי יָשׁוּב אֲדֹנָי…

סדר ברכת האילנות המקור לברכת האילנות מופיע בגמרא ברכות מג ע"ב: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".הפוסקים הרבו לדון בברכה זו: האם ניתן לברכה דווקא בחודש ניסן או גם באייר (להלכה: ראוי לברכה דווקא בניסן); האם חייבים לברך דווקא על האילן הראשון שרואים או שניתן לדחות את הברכה (להלכה: ניתן לברך גם על הראייה השנייה או השלישית). ועוד דיונים רבים.ה"שולחן ערוך" פוסק שאין מברכים ברכה זו אלא על אילנות מלבלבים, אך "אם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד" (או"ח רכ"ו, א). הסיבה להגבלה זו אינה ברורה, אך מסתבר שהיא קשורה לברכת "שהחיינו". סדר הברכה: מברכים ברכת האילנות לכתחילה בחודש ניסן, אין מברכים את הברכה אלא על פרחי אילנות מאכל המלבלבים. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות.(דעת) לפני שיברך…

נשמת כל חי נוסח עדות המזרח נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ (מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה.אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֶּה מֵתִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים.וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ.…

בקשה על ציון הצדיק (מספר לשון חכמים ח"ב סי' כב) שָׁלוׄם עָלֶיךָ אֲדוׄנִי הַצַּדִיק, שָׁלוׄם לְךָ וְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ, שָׁלוׄם עַל נַפְשְׁךָ הַקְּדוׄשָׁה וְהַטְהוׄרָה. אֲשְׁרֶיךָ שָׁזָכִיתָ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יוׄצְרֶךָ וּלְעָבְדוׄ וּלְיִרְאָה אוׄתוׄ. וְעָשִׂיתָ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוׄבִים. עַל כֵּן גָדוׄל שְׂכָרְךָ וְהַקָּדוׄשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִישׁ תְּחִיָתְךָ וִימַהֵר עֲמִידָתְךָ. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה לִרְאוׄת פָּנֶיךָ הַמְאִירִים וּמַזְהִירִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּזְכוּתְךָ תַעֲמֹד לָנוּ וְתוֹרָתְךָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וְתִהְיֶה נִשְׁמָתְךָ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אֶת יְיָ אֱלֹהִים. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוׄד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוׄתָם.  רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. רִבּוׄן הָעוֹלָמִים וַאֲדוׄנֵי הָאֲדוֹנִים אָב הָרַחֲמִים. גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי בָּשָׂר אֲנַחְנוּ וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְכַוֵּן וּלְיַחֵד יִחוּדֵי שְׁמוׄתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָרְאוּיִים לְיַחֵד וּלְזַוֵג בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. וְגַם אֵין אִתָּנוּ יוׄדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַיִחוּדִים וְזִוּוּגֵי הַמִּדּוֹת הַקְדוֹשׁוֹת לְדַבְּקָא נַפְשָׁא בְּנַפְשָׁא וְרוּחָא בְּרוּחָא. עַל כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ בִּיאָתֵנוּ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הַזֶה כְּאִילּוּ כִּוַּנּוּ…