Tag Archives: תורה

"החופש הזה הורג אותי", אמרה לי אשתי הבוקר.

"מה?! החופש זה כל מה שאני רוצה!", עניתי לה.

"לא הבנת", היא השיבה, "החופש של הילדים הורג אותי… כל הזמן להעסיק אותם, כל הזמן לכרכר סביבם, ולי לא נשאר זמן לעצמי כלום."

חשבתי על זה. כי מצד אחד הרי אנחנו כל כך אוהבים את הילדים המתוקים שלנו, כל כך שמחים בהם, אבל אם רק הם שוללים מאיתנו את החופש, זה כבר מעיק עלינו.

ואז התחילה להתגנב אלי המחשבה: הרי גם השם יתברך הוא אבא שלנו, וכמו הסדר שבו הוא ברא את העולם, באותו סדר הוא גם מתנהג. אז אם אנחנו עסוקים לפי התבנית שהוא התוה בתורה, מקיימים מצוות ועושים את רצונו, אז התפילה אליו והבקשה ממנו, היא רצויה, כמו שאנחנו אוהבים שהילדים שלנו מבקשים מאיתנו ומחוברים אלינו.

אבל אם חלילה אנחנו בחופש, בלי הסדר הנכון והראוי שהוא התווה בתורתו הקדושה, אז זה לא כל כך בסדר. אולי זה, כמו שאומרים, קצת הטרדה…  קרא את ההמשך »

במסכת שבת (דף קלח עמוד ב) מסופר על מחלוקת שניטשה בין החכמים בעת כינון הסנהדרין בעיר יבנה. המחלוקת לא היתה על הלכה מסויימת, או בהכרעת דין מסובך; המחלוקת היתה סביב עתידו של עם ישראל לקראת סוף הגלות.

כל חכמי הסנהדרין אמרו שעתידה תורה להשתכח מישראל, ואילו רבי שמעון בר יוחאי חלק על דעתם ואמר חס ושלום שתשכח תורה מישראל.

המחלוקת היתה איך לפרש את דברי הנביא (עמוס פרק ח פסוק יא-יב): הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' אלקים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'. וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ. חכמי הסנהדרין פירשו הפסוק כפשוטו, שלא ימצאו את דבר השם יתברך כלל, ויהיה רעב וצמא לשמוע את דברי השם, כי לא ימצאו בגלל השכחה. רבי שמעון בר יוחאי פירש את הפסוק באופן אחר: שלא תימצא המשנה הברורה וההלכה הברורה במקום אחד, כלומר שיהיו מקומות שידעו את התורה, את המשנה והגמרא והמפרשים, אך לא ידעו כיצד להכריע הלכה ברורה. מאידך יהיו מקומות אחרים שיהיה להם במסורת כיצד לנהוג להלכה למעשה, אך לא ידעו כיצד ומהיכן נלמד הדין מהגמרא והפוסקים, אך התורה לא תשתכח.  קרא את ההמשך »