Tag Archives: אתרוג

ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות

אברהם שיינברגר

"ארבעה ראשי שנים הם… באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמישה עשר בו". (ראש השנה א, א). זהו המקור הראשון שמופיע על חמישה עשר בשבט, כראש השנה לאילנות לדברי בית הלל, וכידוע, קבעו חז"ל כי עד ביאת משיח צדקינו, הלכה כדברי בית הלל בכל דבריהם, מלבד שמונה עשר פסקים שנמנו וגברו בית שמאי על בית הלל, ובדינים אלו נפסקה הלכה כבית שמאי.

בתחילה, נקבע יום חמישה עשר בשבט כיום השייך לדיני תרומות ומעשרות, וכן כתב הנשר הגדול, רבינו משה בן מיימון (הרמב"ם), בספרו 'היד החזקה', וז"ל: "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, … וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן".

ובספר חמדת הימים, לרבי בנימין הלוי מצפת זת"ע, מופיע כי המקובלים בעירו העניקו ליום חמישה עשר בשבט 'סדר ליל ט"ו בשבט', וז"ל: "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן… ואף כי בדברי הרב (האר"י) אין זכר לט"ו בשבט… מכל מקום תיקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר…"

Posted in כללי | Tagged , , , , , | 1 Comment

תפילה לט"ו בשבט

תפילה לט"ו בשבט

תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות

אָנָּא השם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בַּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בַּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה לֶשֶׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרָשָׁם כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶדֶּם, בַּשָּׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן: "מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל". זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לָאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָן לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת .

Tagged , , , | סגור לתגובות