Author Archives: תפילות

לקט בענין התפילה

לקט קצר בענין מעלתה וחשיבותה של התפילה:

"יש אדם, שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו, אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעת עיניו, אשר הוא תמיד בוכה ומתחנן – אף על פי שאין בידו זכות ומעשים טובים, מקבל הקדוש ברוך הוא [את] תפילתו ועושה חפצו"

(ספר חסידים)

לעת צורך, אדם, כמה תשתפל בכמה תחינות לפני בני תמותה, [למען] אשר ילווך מעות? וכמה פעמים ישיבו פניך ריקם? תשפיל, איפוא, לפני האל, אלך ידות יותר, שהכל תלוי בחפצו!

"ואיך לא תבוש כשאתה שואל בתפילתך כמה שאלות וטובות מאיתו יתברך, אם לא תהא תפילתך תחנונים ודמעות?!"

(ספר חרדים)

"כל ענין התפילה הוא ממידת חסד הבורא יתברך עלינו, ששומע ועונה בכל קראינו אליו … שמכלל העבודה, שנלמד תורתו ושנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עינינו וליבנו אליו כעיני העבדים אל יד אדוניהם … שנאמין שהוא, יתברך ויתעלה, שומע תפילה, והוא המציל מן הצרות [על ידי] תפילה וזעקה"

(הגהות הרמב"ן לספר המצוות)

Posted in כללי | Tagged , , , , | Leave a comment

לג בעומר (ושירי ל"ג בעומר להורדה)

לחצו כאן והורידו את שירי לג בעומר (52) להדפסה

מסורת קבלה היתה מדור דור שיום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי – ל"ג בעומר היה. ויום פטירתו נתמלא אור גדול של שמחה אין קץ על ידי הסודות הטמירים שגִּלה לתלמידיו באותו יום ושנכתבו בספר הזֹּהר, ולא היה העולם כדאי כאותו יום שענינים נשגבים אלה נתגלו לבריות. והיה היום הזה לו ולתלמידיו שהיו אתו, כיום ההילולא, כלומר, כיום שהחתן שמח בחופתו. והיה אותו היום ארוך משאר כל הימים ולא שקעה שמשו עד שגִּלה כל מה שנִּתנה לו רשות לגלות, אז נתן רשות לַשֶּׁמש שתשקע. שקעה השמש, יצאה נשמתו של ר' שמעון בר יוחאי ועלתה למרום. הכל כמו שכתוב ב'אדרא זוטא'.

ומן הטעם הזה נהגו שמחה ביום זה, אף על פי שיום מיתת צדיקים הוא יום תענית, אלא שכך היה רצונו של ר' שמעון בר יוחאי וכך הנהיגו הקדמונים שיעשו את יום פטירתו יום שמחה כל השנים, כשם שהיה אז.

Posted in כללי | Tagged , , , , , , | Leave a comment

שלימות עבודת התפילה

ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך (כג, כה). אמרו הקדמונים היינו תפילה בציבור, "ועבדתם" – לשון רבים, "וברך את לחמך" – של כל יחיד ויחיד מהם (ראה 'בעל הטורים'), כי כל אחד מגין ומכפר על חברו בהתחברם יחד.

ועל פי זה פירשתי מה שאומרים בתפלת נשמת כל חי: "ואילו פינו מלא שירה וגו' אין אנחנו מספיקים" וגו', ושוב אמר: "על כן אברים שפלגת בנו וגו' הן הם יודו", והלא הניח שלא יספיקו, ואיך הם יודו? ושוב אמר עוד אחר כך, כנותן טעם איך ולמה אברים שפילגת בנו יודו, משום "כי כל פה לך יודה וכל לשון" וגו', והוא תמוה, שעושה מערכה על הדרוש, לכן יודו משום שיודו?

Posted in כללי | Tagged , , , , | Leave a comment

פרשת המן כסגולה לפרנסה

מאמר קצר על המקורות לאמירת פרשת המן כסגולה לפרנסה, ובפרט ביום שלישי בשבוע שקוראים בו את פרשת בשלח.

מרן המחבר כותב בשולחן ערוך (או"ח, א,ה) "טוב לומר פרשת העקידה ופרשת המן" ובחיבורו 'בית יוסף' (על ארבעה טורים) כתב שהסיבה לכך היא "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה". רבינו בחיי מחזק את ענין זה וכותב "וקבלה ביד חכמים, כי כל האומר פרשת המן בכל יום, מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות". ועל דברים אלו מוסעיך רבי שמשון ב"ר צדוק (תשב"ץ הקטן רנ"ו) "ואני ערב בדבר".
מקור קדום להבטחה זו מביא ה"פרישה" (או"ח א,ה) בשם הירושלמי: "זו לשון מורי: בירושלמי דברכות איתא: כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו", (אולם נוסח זה אינו מופיע בגרסאות התלמוד הירושלמי המצויות אצלינו.) גם בספר "נוהג כצאן יוסף" (דיני הנהגת כל יום סעיף ל"ד) הביא המחבר מ"ספר הישר" (רבינו תם) "מובא שהאומר פרשת המן בכל יום שניים מקרא ואחד תרגום, מובטח לו שלא יחסרו מזונותיו".

Posted in תפילות לפרנסה | Tagged , , , | Leave a comment

נער התפילה

כאשר ביקש עלי הכהן להעניש את שמואל הנביא בעודו נער, על שהורה הלכה בפני רבו, התחננה לפניו אמו, חנה, שיוותר לו. כאשר הבטיח לה בן אחר תחת שמואל, סירבה חנה. "אל הנער הזה", השיבה, "התפללתי" (שמואל א,א)

וכך פירש אחד מצדיקי החסידות: "אל הנער הזה, אותו קיבלתי בעקבות תפילות ותחנונים לאין ספור; בעקבות שעות, ימים, שבועות וחדשים של תחינות, זעקות בכיות ושברון לב, דווקא אותו אני רוצה, את נער התפילה.

Posted in כללי | Tagged , , , , , | Leave a comment