תפילת הבנים בערב יום הכיפורים, לפני ההליכה לבית הכנסת, נוהגים לברך את הבנים ואת בני המשפחה כפי הנוסח המודפס במחזורים ולהוסיף עוד כהנה וכהנה ברכות ובקשות כפי צחות לשון המברך. עיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי ה' כל ימיהם ויתן להם שלום וחיים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל ימי חייהם, ויוכיח אותם שילכו ביראת ה' כל ימי חייהם, ויכוין בתוכחה זו לתת נחת רוח לבורא ית"ש. ויש הנוהגים ללכת גם לקרוביהם ומיודעיהם הידועים בתור צדיקים ואנשי מעשה להתברך מברכות פיהם. ויש להקדים ולעשות זה בעוד היום גדול בכדי להיות פנויים אח"כ לקבל קדושת היום בישוב הדעת: ישים ידיו על ראשם ויאמר: יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי הַחֲבִיבִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְלֹא יִהְיוּ נִתְפָּסִים חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנַי. וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּלִבְּכֶם אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת אֲדֹנָי עַל…

תפילות נפלאות לחג הפסח, שחיבר הרה"ק רבי נתן מברסלב, תלמידו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, ומובאות בספר תפילותיו "ליקוטי תפילות". אָנָּא יְהוָה, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְתַקֵּן הַבְּרִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּלִי שׁוּם פְּגָם כְּלַל וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְהוֹצֵאתָ אוֹתָם מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, מִפְּגַם הַבְּרִית, מִפְּגַם הַדַּעַת, אֲשֶׁר זֶה הָיָה עִקָּר גָּלוּת מִצְרַיִם, וְהִכְנַסְתָּם בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְזִכִּיתָ אוֹתָם לְתִקּוּן הַבְּרִית, לְתִקּוּן הַדַּעַת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כֵּן תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת וְתוֹצִיא אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, מִגָּלוּת הַגּוּף וּמִגָּלוּת הַנֶּפֶשׁ וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, מִפְּגַם הַדַּעַת, וְתַכְנִיסֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מְהֵרָה לְכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חִישׁ קַל מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית לְתִקּוּן הַדַּעַת בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ…

תפילה כשמספרים את הילדים בפעם הראשונה ומשאירים להם פאות הראש יאמר הכתוב בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן או הפסוק יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שְׁמוֹ ‏שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כדי שיברך להקב"ה ‏קודם שיברך לבשר ודם, ולא יהא קטרוג ח"ו. ואחרי כן יאמר: ‏יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' ‏פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְנָחָה עָלָיו ‏רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים ‏וְהַחֲסִידִים מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּבִזְכוּת תּוֹרָתְךָ ‏הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וּבִזְכוּת מִצְוֹתֶיךָ וּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהּ, ‏וּבִזְכוּת מִצְוַת פְּאַת הָרֹאשׁ, שֶׁצִּוִּתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹש הַזֶּה הַתַּנָא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן ‏בַּר יוֹחַאי, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה הַנַּעַר הַזֶּה לִפְאַת הָרֹאשׁ, כֵּן יִזְכֶּה לְתוֹרָה ‏וּלְחֻפָּה וּמִצְוֹת וְלַמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וְיוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי ‏אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה.‏ הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:…

בערב ראש חודש נהגו לומר - בעת תפילת המנחה - סליחות "סדר יום כיפור קטן". ואם יש עשרה מתענים, מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל" ושליח הציבור אומר "עננו" בחזרת הש"ץ, אבל הכהנים אינם פורשים כפיהם. סדר יום כיפור קטן תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ: יְהֹוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי: כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ: הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחֲמִי: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי: דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת: שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג: כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ: כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי: מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִכֵנִי: יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ: וְאַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ:…

כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

(מהרה"ג הָרַב דּוּשְׁנִיצֶר) יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּמָּצֵא לָנוּ קוֹנֶה לְדִירָתֵנוּ (בִּרְחוֹב… בְּבַעֲלוּת…), וְנוּכַל בָּזֶה לְמַלֵּא חֶפְצֵנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת בְּלִי כָּל הַטְרָדוֹת, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵב שָׁלֵם. (ויתן לצדקה לתינוקות של בית רבן, ויבקש שיאמרו נוסח התפילה הנ"ל).