ברכת המזון - נוסח אשכנז לחץ להורדת [download id="1845"] [do_widget id=custom_html-2] עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ, תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִֹמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה, עַל אַדְמַת נֵכָר. אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָֹם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַֹם עַל רֹאשׁ שִֹמְחָתִי. זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָֹם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָמַלְתְּ לָנוּ. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְֹחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשֹוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשֹוֹת עִמָּנוּ. הָיִינוּ שְֹמֵחִים. שׁוּבָה יְהֹוָה אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵֹא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע. בֹּא יָבֹא בְרִנָּה. נֹשֵֹא אֲלֻמֹּתָיו. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.…

הלכות עירוב תבשילין כאשר יום טוב חל בערב שבת (זאת אומרת: יום טוב חל ביום שישי), ואנו רוצים להכין אוכל ביום טוב לשבת, עלינו לעשות – לפני יום טוב – עירוב תבשילין. בלא עירוב תבשילין, אסרו חכמינו ז"ל להכין ביום טוב אוכל לשבת, משום זלזול בקדושת יום טוב. כאשר אנו מכינים "עירוב תבשילין" לפני החג, אנו מראים שכבר התחלנו את ההכנות לשבת, וממילא, נוכל להמשיכם ביום טוב. איך עושים עירוב תבשילין? לוקחים לפחות כזית (27 סמ"ק) תבשיל חשוב שדרכו להיאכל עם פת. מבושל, צלוי או כבוש (היום המנהג הוא לקחת ביצה שלמה מבושלת), יחד עם פת בשיעור כזית (וראוי שתהיה פת שלמה. לחמניהחלה, ובפסח: מצה) ואומרים את הברכה ונוסח העירוב, וכל עוד העירוב קיים, מותר לבשל ביום טוב לצורך השבת. סדר עירוב תבשילין לוקח העירוב ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב ואומר: בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא…

תודה. פנייתכם התקבלה, נשתדל להשיב בהקדם. בשל דיווחים על תקלות במשלוח ההודעות: אם לא קיבלתם מענה, אנא כיתבו לנו למייל admin @ tfilah.org (בלי הרווח לפני ואחרי ה-@) נהניתם מהאתר? יש לכם אפשרות לעזור לנו! התרומה אינה חובה! [Exq_ppd_form]

כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

תפילה לשמירת הלשון שחיבר רבי שמואל הומינר, על בסיס דברי מרן החפץ חיים זצ"ל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמוֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי מִלָּשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמִקַּבָּלָתָם. וְאֶזָּהֵר מִלְדַבֵּר אֲפִלוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְדַבֵּר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אוֹ עַל חֵלֶק מֵהֶם. וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, חֲנֻפָּה, לֵצָנוּת, מַחֲלֹקֶת, כַּעַס, גַּאֲוָה, אוֹנָאַת דְּבָרִים, הַלְבָּנַת פָּנִים, וְכָל דְּבָרִים אֲסוּרִים. וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיָנֵי גוּפִי אוֹ נַפְשִׁי. וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי לְשֵׁם שָׁמַיִם. [download id="3355"]

סדר אקדמות אקדמות - פיוט בלשון ארמי. הוא שיר הכבוד שאומרים בקריאת התורה ליום א' של שבועות. חברו רבי מאיר בר' יצחק שליח צבור נהוראי, שחי בגרמייזא ומת לפני שנת 1096. הפיוט מכיל תשעים חרוזים וכולם מסיימים באותיות 'תא', וחתום בו שם המחבר: מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ. כוונת הפייטן בחלק ראשון להגיד שבח ריבון עלמא בבריאת העולם והמלאכים לשרתו, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.בחלק השני מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש השם. האומות מסיתות את ישראל לעזוב אמונתם ולהתבולל בגויים, ובני ישראל משיבים כי יקוו לישועה ולגאולה ורב הטוב הצפון להם בעולם הבא. אקדמות היא כעין "רשות" ופתיחה לקריאת עשרת הדברות ע''פ מנהג אשכנז, ואינו נזכר במנהגי ספרד.המנהג המקורי הוא שקוראים פסוק ראשון של של בחודש השלישי, ועוברים לקריאת האקדמות, מעין המתורגמן שהיה שומע פסוק ומתרגם אותו למען השומעים. (דעת) אולם כיום נוהגים ברוב הקהילות לקראו לאחר…