תפילה על הבריאות עֵץ חַיִּים הִיא לְמַחְזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעָם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ, בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, יִצְחָק נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב כְּלִיל תִּפְאֶרֶת, וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל אֵיבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל חֹלִי, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כִשּׁוּף וּמִבִּלְבּוּל הַדַּעַת. וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, וְאַל יַחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְנִהְיֶה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ. וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחֹזֶק וְאֹמֵץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵנוּ, לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רַע. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ, אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנָנִים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנָנִים, לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים…

תְּפִלָּה לִמְצִיאַת דִּירָה (מהרה"ג הָרַב מוּצָפִי זצ"ל) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי דִּירָה טוֹבָה וְנָאָה וּמַתְאִימָה, בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב לָגוּר בָּהּ, אֲנִי וּבְנֵי בֵּיתִי. וְיִהְיֶה בָּהּ אֲוִיר צַח וְזַךְ, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ קְרִירוּת וּרְטִיבוּת, וְיִכָּנֵס בָּהּ שֶׁמֶשׁ בִּזְרִיחָתָהּ וּבִשְׁקִיעָתָהּ, וְתִהְיֶה מַתְאִימָה לָנוּ וְלִבְרִיאוּתֵנוּ וּלְכָל דָּבָר טוֹב. וּתְמַהֵר וְתַכְשִׁיר הַדִּירָה וְהַחֲדָרִים וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁלָּהּ, מִן הַמַּזִּיקִין וּמֵעַיִן הָרָע, וּמִכָּל מִינֵי נֶזֶק וְהֶפְסֵד בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנוּסוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְהוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל". "יָקוּם אֱלֹהִים, יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו". וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ". "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

תפילה כשמספרים את הילדים בפעם הראשונה ומשאירים להם פאות הראש יאמר הכתוב בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן או הפסוק יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שְׁמוֹ ‏שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כדי שיברך להקב"ה ‏קודם שיברך לבשר ודם, ולא יהא קטרוג ח"ו. ואחרי כן יאמר: ‏יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' ‏פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְנָחָה עָלָיו ‏רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים ‏וְהַחֲסִידִים מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּבִזְכוּת תּוֹרָתְךָ ‏הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וּבִזְכוּת מִצְוֹתֶיךָ וּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהּ, ‏וּבִזְכוּת מִצְוַת פְּאַת הָרֹאשׁ, שֶׁצִּוִּתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹש הַזֶּה הַתַּנָא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן ‏בַּר יוֹחַאי, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה הַנַּעַר הַזֶּה לִפְאַת הָרֹאשׁ, כֵּן יִזְכֶּה לְתוֹרָה ‏וּלְחֻפָּה וּמִצְוֹת וְלַמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וְיוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי ‏אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה.‏ הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:…

תפילה על בריאות ועל הילדים תפילה נפלאה מספר צוואת אבא (להגאון רבי אברהם ברוך המכונה אלטר רוזנברג, מק"ק סיגט), על בריאות, על בנים צדיקים ובריאים ושיזכו להשיא צאצאיו בזמנם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּאתִי לְפָנֶיךָ בְּלֵב קָרוּעַ וּמֻרְתָּח כְּעָנִי בַּפֶּתַח, כְּעָנִי הַדּוֹפֵק עַל פִּתְחֵי נְדִיבִים, שֶׁתָּחֹן אוֹתָנוּ מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁיֵּשׁ בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, שֶׁנִּהְיֶה אֲנִי וְאִשְׁתִּי (לאשה: וּבַעְלִי) וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וּבְנֵי בֵּיתִי בִּשְׁלֵמוּת הַבְּרִיאוּת בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְּסוּל בְּזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְשֶׁלֹּא יָבוֹא לְיָדֵינוּ וְלֹא לְזַרְעֵנוּ וְלֹא לְזֶרַע זַרְעֵנוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, שׁוּם עֲבֵרָה וּפְסוּל וְדָבָר מְכֹעָר, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה לְבָבֵנוּ שָׁלֵם עִמְּךָ, שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וְכֵן תַּעַזְרֶנּוּ לְזַוֵּג אֶת זַרְעֵנוּ לְזִוּוּגִים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים בַּעֲלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, בַּעֲלֵי גְּמִילוּת חֲסָדִים, בַּעֲלֵי שֵׂכֶל, חֵן וְיֹפִי וּבַעֲלֵי מִשְׁפָּחָה הֲגוּנָה, וּלְהַשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן בְּעוֹנָתָן בְּהַרְחָבָה מִיְּגִיעַ כַּפַּי, וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וּתְפִלַּת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל…

פרק שירה - מבוא ומעלת אמירתם אָמַר רַבִּי, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וּמִפֶּגַע רַע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִינֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְאוֹמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר אוֹתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא: תָּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זֶה בְּכָל יוֹם, מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִצּוֹל מִפֶּגַע רָע, וּמִיֵּצֶר הָרָע, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִשָּׂטָן, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמַזִּיקִין. גְּמוֹר בְכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת דְּרָכַי וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתַי וְחֻקָּי. נְצוֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבֶךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וַאֲלַמֶּדְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה מִכָּל דָּבָר. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל…

סדר פדיון כפרות נוסח ספרד | סדר פדיון כפרות נוסח עדות המזרח הסבר ומקורות למנהג פדיון כפרות מנהג קדום בעם ישראל לערוך "כפרות" בערב יום כיפור. חילוקי דעות הלכתיים מובאים בענין מנהג כפרות. מרן בעל שולחן ערוך כותב (הלכות יום כיפור סימן תר"ה) "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג", וזאת משום "דרכי האמורי", ואילו מרן הרמ"א כותב בהג"ה על סעיף זה באריכות: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו (- תפוצות אשכנז) ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג…