תפילות נפלאות לחג הפסח, שחיבר הרה"ק רבי נתן מברסלב, תלמידו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, ומובאות בספר תפילותיו "ליקוטי תפילות". אָנָּא יְהוָה, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְתַקֵּן הַבְּרִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּלִי שׁוּם פְּגָם כְּלַל וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְהוֹצֵאתָ אוֹתָם מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, מִפְּגַם הַבְּרִית, מִפְּגַם הַדַּעַת, אֲשֶׁר זֶה הָיָה עִקָּר גָּלוּת מִצְרַיִם, וְהִכְנַסְתָּם בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְזִכִּיתָ אוֹתָם לְתִקּוּן הַבְּרִית, לְתִקּוּן הַדַּעַת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כֵּן תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת וְתוֹצִיא אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, מִגָּלוּת הַגּוּף וּמִגָּלוּת הַנֶּפֶשׁ וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, מִפְּגַם הַדַּעַת, וְתַכְנִיסֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מְהֵרָה לְכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חִישׁ קַל מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית לְתִקּוּן הַדַּעַת בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ…

תיקון חצות תיקון רחל (אין אומרים תיקון רחל ביום שאין בו תחנון ולא בעשרת ימי תשובה ולא בשמיטה בא"י ולא בימי הספירה ולא בבית אבל ולא בבית חתן ולא אבי הבן בליל ברית) לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחדא שם יוד קה בואו קה ביחודא שלים ע"י ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל הריני רוצה לסדר סדר תיקון השק והאפר ולומר תיקון רחל ותיקון לאה ולתקן את שרשם במקומם העליון ולאונן ולקונן על חרבן ביהמ"ק על גלות השכינה וגלות התורה וגלות ישראל ולאקמא שכינתא מעפרא ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. [ישים אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין ויאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר] [יעמוד ויאמר:] אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי. הֶעֱוִינוּ.…

סדר פדיון כפרות נוסח ספרד | סדר פדיון כפרות נוסח עדות המזרח הסבר ומקורות למנהג פדיון כפרות מנהג קדום בעם ישראל לערוך "כפרות" בערב יום כיפור. חילוקי דעות הלכתיים מובאים בענין מנהג כפרות. מרן בעל שולחן ערוך כותב (הלכות יום כיפור סימן תר"ה) "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג", וזאת משום "דרכי האמורי", ואילו מרן הרמ"א כותב בהג"ה על סעיף זה באריכות: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו (- תפוצות אשכנז) ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג…

בערב ראש חודש נהגו לומר - בעת תפילת המנחה - סליחות "סדר יום כיפור קטן". ואם יש עשרה מתענים, מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל" ושליח הציבור אומר "עננו" בחזרת הש"ץ, אבל הכהנים אינם פורשים כפיהם. סדר יום כיפור קטן תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ: יְהֹוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי: כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ: הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחֲמִי: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי: דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת: שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג: כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ: כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי: מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִכֵנִי: יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ: וְאַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ:…

סגולה למציאת אבדה, לומר שלשה פעמים המדרש ולתת צדקה לזכות נשמת רבי מאיר בעל הנס אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין: כָּל הָעוֹלָם בְּחֶזְקַת סוּמִין, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם. מִן הָכָא, וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת.אֶלָקָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי, אֶלָקָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי, אֶלָקָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי, בִּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי נוֹדֵב לְעִלּוּי נִשְׁמַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, לִמְצוֹא אֶת הָאֲבֵדָה שֶׁאִבַּדְתִּי.

סגולות נפלאות לפרנסה סגולה א. סגולה לפרנסה לקיים בכל מוצאי שבת את סעודת מלוה מלכה. (סגולות ישראל, מערכת פ) סגולה ב. סגולה לפרנסה, לומר במוצאי שבת את 'ויתן לך האלקים' (מובא בסידורים לאחר תפילת ערבית למוצאי שבת), ומוטב שיאמרוהו שניים ביחד. (שם) סגולה ג. סגולה נוספת לפרנסה: לומר בכל יום את שלש-עשרה עיקרי האמונה, וגם, לקרוא את איגרת הרמב"ן (שם) סגולה ד. "כל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצוים לו בכבוד כל ימיו" (ספר החינוך, מצוה ת"ל) סגולה ה. סגולה בדוקה ומנוסה לעושר ולהצלחה, להפריש מעשר מכל רווח שירוויח, כמו שכתוב "בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים", ואמרו חכמינו ז"ל "עשר בשביל שתתעשר" (סגולות ישראל, מערכת ה אות לח) סגולה ו. סגולה לפרנסה לומר בכל יום את הפסוק "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך", ויאמר פסוק זה עשר פעמין בבוקר ועשר פעמים בערב. (סגולות ישראל, מערכת פ אות כג) סגולה ז. סגולה לפרנסה לספר בכל מוצאי…