מגילת איכה היא מגילת קינות על חורבן בית מקדשינו, שנכתבה על ידי ירמיהו הנביא, ונכללת ב"חמש מגילות". את המגילה אומרים בליל וביום תשעה באב. פרק א א. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס: ב. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים: ג. גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים: ד. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ: ה. הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי אֲדֹנָי הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר: ו. וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף: ז. זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ…

תהלים קכא: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: תהלים קל: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בֶּן מַזָּלִי, בְּחִיר לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים…

תפילה לבעל ולאשה ולהורים על ילדיהם תפילה נאה מספר "דרך ישרה" לבעל ולאשה שיתפללו על עצמם ועל יוצאי חלציהם, שיחיו בשלום ובאהבה, ויאריכו ימים בבריאות, ויגדלו בניהם ובנותיהם בשלום ובשלווה ובנחת, וישיאום לבני זוגם בנחת ובהרחבה וינצלו מכל רע ומכל מחלה. אָנָּא ה' בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁתְּזַכֵּנוּ אוֹתִי וּבַעְלִי (פלוני בן פלונית. לבעל: וְאֶת אִשְׁתִּי, פלונית בת פלונית) לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה, וִיהֵא אַהֲבָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת בֵּינֵינוּ, וְהָסֵר מֵאִתָּנוּ לֵב רַגָּז וְקַפְּדָנוּת, וְשֶׁלֹּא יִפְּלוּ קְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת בֵּינֵינוּ, וְשֶׁנִּזְכֶּה לְבַלּוֹת בַּטּוֹב יָמֵינוּ. וְהָסֵר מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי צַעַר וּדְאָגָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יְהֵא לָנוּ שׁוּם טִרְדָּה מִטִּרְדוֹת הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם. וּתְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת בַּעְלִי (לבעל: וְאֶת אִשְׁתִּי) לְגַדֵּל אֶת בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וַחֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וְלֹא יָמוּת אֶחָד מִבָּנֵנוּ אוֹ אַחַת מִבְּנֹתֵינוּ בְּחַיֵּינוּ, רַק תְּמַלֵּא מִסְפַּר יְמֵיהֶם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וּבְמַזָּל טוֹב. וַאֲנִי וּבַעְלִי (פלוני בן פלונית. לבעל:…

העתקה מכתבי הקודש של המקובל רבינו שמשון מגיד מאוסטרופוליא ז"ל הי"ד: סוד גדול ונורא, וכתוב שם שכל מי שמעיין בסוד הנפלא והנורא הזה על מכונו, אפילו פעם אחת בשנה, ובפרט בערב פסח, מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה, ושום אדם לא ימשול בו, וכל אויביו יפלו תחתיו, והוא על במותימו ידרוך, ובכל אשר יפנה יצליח ובכל עסקיו ירויח, עד ביאת הגואל אמן סלה: שלום לרבני ארץ, גודרי גדר ועומדים בפרץ, יצילם ה' מכליון וחרץ, כולם קדושים אשר בארץ, כל חד לפום חורפיה מקשה ומתרץ, אמן סלה, בתכלית הענין מה שכתב האר"י ז"ל בקונטרס שלו הנקרא פלאות רבות בשער הנקרא יציאת מצרים, פרק ג' דף מ"ב ע"א וזה לשונו: "הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים בִּשְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, הָאֶחָד נִקְרָא שרע וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא תמוך, וְהַשְּׁלִישִׁי נִקְרָא בישהא, וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר הַנִּקְרָא דלפקט, וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר…

תודה. פנייתכם התקבלה, נשתדל להשיב בהקדם. בשל דיווחים על תקלות במשלוח ההודעות: אם לא קיבלתם מענה, אנא כיתבו לנו למייל admin @ tfilah.org (בלי הרווח לפני ואחרי ה-@) נהניתם מהאתר? יש לכם אפשרות לעזור לנו! התרומה אינה חובה! [Exq_ppd_form]

סדר ברכת האילנות המקור לברכת האילנות מופיע בגמרא ברכות מג ע"ב: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".הפוסקים הרבו לדון בברכה זו: האם ניתן לברכה דווקא בחודש ניסן או גם באייר (להלכה: ראוי לברכה דווקא בניסן); האם חייבים לברך דווקא על האילן הראשון שרואים או שניתן לדחות את הברכה (להלכה: ניתן לברך גם על הראייה השנייה או השלישית). ועוד דיונים רבים.ה"שולחן ערוך" פוסק שאין מברכים ברכה זו אלא על אילנות מלבלבים, אך "אם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד" (או"ח רכ"ו, א). הסיבה להגבלה זו אינה ברורה, אך מסתבר שהיא קשורה לברכת "שהחיינו". סדר הברכה: מברכים ברכת האילנות לכתחילה בחודש ניסן, אין מברכים את הברכה אלא על פרחי אילנות מאכל המלבלבים. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות.(דעת) לפני שיברך…