הלכות תפילת הדרך א. היוצא לדרך, אפילו מתכוון ללכת רק למרחק של פרסה (כ-3.8 ק"מ) צריך להתפלל תפלת הדרך. אבל אם הוא צריך ללכת רק למרחק של פחות מפרסה, אומר את הברכה בלא החתימה (ז"א: בלי לומר בסיום הקטע הראשון "ברוך אתה ה' שומע תפילה". אבל אם [המקום בו הוא הולך] הוא מקום סכנה, הרי שאפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (שולחן ערוך סי' קי"ט). ב. תפילת הדרך נאמרת מיד כאשר יוצאים מהעיר. ואם שכח, יאמר את התפילה כל עוד הוא בדרך, ובלבד שלא הגיע עדיין לתוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה, שמשם ואילך יאמר את הברכה בלא חתימה. ג. יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה. לכן כשיוצא בדרך בשחריתקודם התפלה כגון שהוא נחוץ, יש לומר ברכת השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר, וביום יאכל איזה פרי ויסמיך תפלת הדרך לברכת הפרי, או כשעושה צרכיו יסמוך אותה לברכת אשר יצר…

כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

סדר אקדמות אקדמות - פיוט בלשון ארמי. הוא שיר הכבוד שאומרים בקריאת התורה ליום א' של שבועות. חברו רבי מאיר בר' יצחק שליח צבור נהוראי, שחי בגרמייזא ומת לפני שנת 1096. הפיוט מכיל תשעים חרוזים וכולם מסיימים באותיות 'תא', וחתום בו שם המחבר: מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ. כוונת הפייטן בחלק ראשון להגיד שבח ריבון עלמא בבריאת העולם והמלאכים לשרתו, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.בחלק השני מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש השם. האומות מסיתות את ישראל לעזוב אמונתם ולהתבולל בגויים, ובני ישראל משיבים כי יקוו לישועה ולגאולה ורב הטוב הצפון להם בעולם הבא. אקדמות היא כעין "רשות" ופתיחה לקריאת עשרת הדברות ע''פ מנהג אשכנז, ואינו נזכר במנהגי ספרד.המנהג המקורי הוא שקוראים פסוק ראשון של של בחודש השלישי, ועוברים לקריאת האקדמות, מעין המתורגמן שהיה שומע פסוק ומתרגם אותו למען השומעים. (דעת) אולם כיום נוהגים ברוב הקהילות לקראו לאחר…

תפילה לקבר רבי שמעון בר יוחאי תפילה זאת מיוסדת על פי הסוד הנורא שגילה רבי נחמן מברסלב (בתורה "לכו חזו" בתחילת חלק א' של ליקוטי מוהר"ן) על גדולת רבי שמעון בר יוחאי ז"ל, שהבטיח לישראל שלא תשכח התורה על ידו כי בזוהר דא יפקון מן גלותא, עיין שם, ומה טוב לאומרה על קברו הקדוש של רשב"י ז"ל, מי שזוכה לבוא לשם, אך גם מי שלא הגיע לקבר הרשב"י כדאי שיאמרה, כי התפשטות נשמת הצדיק הוא בכל העולם כמובא בזוהר הקדוש: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בּוֹצִינָא עִלָּאָה, בּוֹצִינָא רַבָּא, בּוֹצִינָא יַקִּירָא, אַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יֶדְכֶם, כִּי בְּזהַר דָּא יִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא, וַאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, הִבְטַחְתֶּם שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי…

סדר פדיון כפרות נוסח ספרד | סדר פדיון כפרות נוסח עדות המזרח הסבר ומקורות למנהג פדיון כפרות מנהג קדום בעם ישראל לערוך "כפרות" בערב יום כיפור. חילוקי דעות הלכתיים מובאים בענין מנהג כפרות. מרן בעל שולחן ערוך כותב (הלכות יום כיפור סימן תר"ה) "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג", וזאת משום "דרכי האמורי", ואילו מרן הרמ"א כותב בהג"ה על סעיף זה באריכות: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו (- תפוצות אשכנז) ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג…

תפילה להמתקת הדינים תפילה להמתקת הדינים שחיבר רבינו הקדוש רבי אהרן ראטה, בעל "שומר אמונים", לאמרה בכל זמן. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁבָּא לִי הוּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵעִם ה', וְהִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי בְּאַהֲבָה, וְכָל זֶה בָּא לִי מְסִבּוֹת עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, וְצַדִּיק אַתָּה ה' עַל כָּל הַבָּא עָלַי כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי. וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים לְכַפָּרָה עַל עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים (ואם בעת רצון יאמר גם כן: וּלְהָקֵל בְּזֶה צַעַר שְׁכִנַּת עוּזֵינוּ כִּבְיָכוֹל וְצַעֲרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל). וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין הָיִיתִי צָרִיךְ לְפָרֵט וְלָשׁוּב וּלְהִתְוַדּוֹת עַל הַחֵטְא וְהָעָוֹן שֶׁבְּסִבָּתָם בָּא לִי אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתִּמְחוֹק וּתְשָׁרֵשׁ הַחֵטְא וְעָוֹן וּפֶשַׁע שֶׁגָּרְמוּ לִי אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים, וְיֻמְתְּקוּ כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיִתְהַפְּכוּ כָּל הַצֵּרוּפִים לְטוֹבָה, וְיִמְשֹׁךְ חֲסָדִים טוֹבִים וּמְגוּלִים לָנוּ וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם. אָמֵן. "ואם יאמר זה הנוסח, אז נמתקים ממנו בעזרת ה'…