הלכות עירוב תבשילין כאשר יום טוב חל בערב שבת (זאת אומרת: יום טוב חל ביום שישי), ואנו רוצים להכין אוכל ביום טוב לשבת, עלינו לעשות – לפני יום טוב – עירוב תבשילין. בלא עירוב תבשילין, אסרו חכמינו ז"ל להכין ביום טוב אוכל לשבת, משום זלזול בקדושת יום טוב. כאשר אנו מכינים "עירוב תבשילין" לפני החג, אנו מראים שכבר התחלנו את ההכנות לשבת, וממילא, נוכל להמשיכם ביום טוב. איך עושים עירוב תבשילין? לוקחים לפחות כזית (27 סמ"ק) תבשיל חשוב שדרכו להיאכל עם פת. מבושל, צלוי או כבוש (היום המנהג הוא לקחת ביצה שלמה מבושלת), יחד עם פת בשיעור כזית (וראוי שתהיה פת שלמה. לחמניהחלה, ובפסח: מצה) ואומרים את הברכה ונוסח העירוב, וכל עוד העירוב קיים, מותר לבשל ביום טוב לצורך השבת. סדר עירוב תבשילין לוקח העירוב ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב ואומר: בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא…

סגולות להנצל מכל הצרות סגולה א. קבלה מרבי יהודה החסיד, שכל האומר בכל יום את שלשת הפסוקים הבאים, ישר והפוך, ינצל מכל צרה, ואלה הפסוקים (ישר והפוך): אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה, סֶלָה תְּסוֹבְבֵנִי פַלֵּט רָנֵּי תִּצְּרֵנִי מִצַּר לִי סֵתֶר אַתָּה; בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים, עוֹלָמִים צוּר יְהוָה בְּיָהּ כִּי עַד עֲדֵי בַיהוָה בִּטְחוּ; יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, בַשָּׁלוֹם עַמּוֹ אֶת יְבָרֵךְ יְהֹוָה יִתֵּן לְעַמּוֹ עֹז יְהֹוָה. (מרן החיד"א בספר יוסף בסדר, סימן ח) סגולה ב. בשם רבי יהודה החסיד: סגולה להנצל מהצרה, שיקבל על עצמו שאחרי שינצל מהצרה שהוא שרוי בה, בע"ה, יאמר נשמת כל חי כולו, בתודה וקול זמרה בפני עשרה אנשים, וזוהי סגולה בדוקה ומנוסה (סגולות ישראל, מערכת צ, או כ) יש לכם סגולות נוספות? כתבו לנו בתגובות!

מובא בספרי יראים כי יש לומר את פרשת היראה (ופרשת התשובה) בכל יום. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת אֲדֹנָי וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַאֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק אֲדֹנָי לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי אֲדֹנָי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה…

כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

סדר ברכת האילנות המקור לברכת האילנות מופיע בגמרא ברכות מג ע"ב: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".הפוסקים הרבו לדון בברכה זו: האם ניתן לברכה דווקא בחודש ניסן או גם באייר (להלכה: ראוי לברכה דווקא בניסן); האם חייבים לברך דווקא על האילן הראשון שרואים או שניתן לדחות את הברכה (להלכה: ניתן לברך גם על הראייה השנייה או השלישית). ועוד דיונים רבים.ה"שולחן ערוך" פוסק שאין מברכים ברכה זו אלא על אילנות מלבלבים, אך "אם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד" (או"ח רכ"ו, א). הסיבה להגבלה זו אינה ברורה, אך מסתבר שהיא קשורה לברכת "שהחיינו". סדר הברכה: מברכים ברכת האילנות לכתחילה בחודש ניסן, אין מברכים את הברכה אלא על פרחי אילנות מאכל המלבלבים. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות.(דעת) לפני שיברך…

הרמב"ן זיע"א הפליג מאוד בתועלת אמירת הפסוקים (וגם לכותבם כקמיע), וכתב שאמירתם מדי יום מועילה לשמירה ולנשיאת חן ולהצלחה. (שומר ישראל סימן ה) יוֹמָם יְצַוֶּה אֲדֹנָי חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי (תהלים מב,ט) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ אֲדֹנָי עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ (תהלים סט,יד) דָּרַשְׁתִּי אֶת אֲדֹנָי וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי (תהלים לד,ה) הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי (תהלים לא,ג) אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי אֲדֹנָי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה (תהלים ע,ב) וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדֹנָי עַשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי (תהלים קט,כא) אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ (תהלים עז,טו) וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ (תהלים קו,ח) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ אֲדֹנָי וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיה יב,ב) אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה (תהלים עא,יב) [download id=1918]