מובא בספרי יראים כי יש לומר את פרשת היראה (ופרשת התשובה) בכל יום. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת אֲדֹנָי וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַאֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק אֲדֹנָי לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי אֲדֹנָי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה…

סגולה לישוב הדעת בספר "תפילה למשה", כותב רבי מרדכי שרעבי זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי נחמן מברסלב זיע"א. תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת. יְהוָה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי; יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ; בְּרֹגֶז, רַחֵם תִּזְכּוֹר. אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר-פָּארָן סֶלָה; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ; וְשָׁם, חֶבְיוֹן עֻזֹּה. לְפָנָיו, יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף, לְרַגְלָיו. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם; הֲלִיכוֹת עוֹלָם, לוֹ. תַּחַת אָוֶן, רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן; יִרְגְּזוּן, יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן. הֲבִנְהָרִים, חָרָה יְהוָה, אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, אִם-בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ: כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה; נְהָרוֹת, תְּבַקַּע אָרֶץ. רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר; נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ, עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. בְּזַעַם, תִּצְעַד אָרֶץ; בְּאַף, תָּדוּשׁ…

והוא תיקון מ"ח מתיקוני הזוהר הקדוש, והוא סגולה נפלאה  - שתיקן רבינו המאור הגדול, האר"י ז"ל – לומר בכל יום ויום (אחר התפילה), ואמירתו מסוגלת לתיקון עוון פגם הברית, והוא מתקן נפשו, רוחו ונשמתו של האומר, והיצר הרע, המקטרג, אינו יכול לו, ולא יראה במיתת בניו חלילה, ויזכה ליראת השם, ויצליח בכל דרכיו, וניצול ממחלת הנפילה, ויגבה וירום מזלו ולא יבוא לידי עניות חלילה, ואויביו יפלו תחתיו ויזכה לאריכות ימים ולעולם הבא. (אין צורך להבין את המילים, אלא לקרוא את הטקסט. אם רצונכם לקרוא את תרגום וביאור המילים – לחצו כאן) בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵ''י תַּמָּן שַׁבָּ''ת, כְּגַוְונָא דָא בְּ' רֵאשִׁי''ת בָּ''רָא שִׁי''ת, וְאִינוּן תְּרֵי שַׁבָּתוֹת, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת' וְגוֹמֵר, תְּרֵין זִמְנִין אַדְכִּיר הָכָא שַׁבָּת, לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה; 'לְדֹרֹתָם', מַאי לְדֹרֹתָם, אֶלָּא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד לוֹן דִּירָה בְּשַׁבָּת בִּתְרֵי בָתֵּי לִבָּא, וְאִתְפְּנֵי מִתַּמָּן יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ חִלּוּל שַׁבָּת, בְּרִית עוֹלָם דָּא צַדִּיק,…

תפילה על הבן או על הבעל שיזכה ללמוד תורה בישוב הדעת ויתעלה במדרגות התורה והיראה נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל-עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה:אֱלֹוהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל-הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וְיְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֶּה מֵתִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים:וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת-שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם…

תפילה נפלאה לאמרה לפני חג הסוכות, ובחג הסוכות עצמו (על פי ליקוטי תפילות ח"א תפילה קמ"ה וח"ב תפילה נ"ז) "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים, וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּזְמַנָּהּ כָּרָאוּי בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּבְלֵב טוֹב וּבְשִֹמְחָה גְדוֹלָה וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין אֵלַי הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים וְהַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים הַנִּמְשָׁכִין עַל עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת הַקָּדוֹשׁ עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד, שֶׁאָז אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בָּנֶיהָ וְאַתָּה פּוֹרֵס סֻכַּת רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ. מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִמִּצְוַת סֻכָּה, וְכַמָּה תַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְהַפְצָרוֹת בְּלִי שִׁעוּר אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְמֹחִין קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, לַחֲסָדִים כָּאֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְדַעַת אֲמִתִּי, לְדַעַת…

סדר פדיון כפרות נוסח ספרד | סדר פדיון כפרות נוסח עדות המזרח הסבר ומקורות למנהג פדיון כפרות מנהג קדום בעם ישראל לערוך "כפרות" בערב יום כיפור. חילוקי דעות הלכתיים מובאים בענין מנהג כפרות. מרן בעל שולחן ערוך כותב (הלכות יום כיפור סימן תר"ה) "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג", וזאת משום "דרכי האמורי", ואילו מרן הרמ"א כותב בהג"ה על סעיף זה באריכות: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו (- תפוצות אשכנז) ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג…