תפילות שאומרים אחרי הדלקת נרות שבת תפילה ותחינה נפלאה לאשה, לאמרה לאחר הדלקת נרות של שבת קודש, מעובדת ומתורגמת מתוך 'ספר התחינות' בשפת היידיש אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אַתָּה קָדוֹשׁ, וְקִדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאֵת הַשַּׁבָּת. אַתָּה אֶחָד, וּבָחַרְתָּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת לְעָבְדְךָ, וּלְכַבֵּד אֵת הַשַּׁבָּת וְלְהָאִירָהּ בְּנֵרוֹת, לְמַעַן יִשְׂמְחוּ וְיָשִׂישׁוּ בַּעֲבוֹדָתְךָ. הַיּוֹם, בַּשַּׁבָּת קֹדֶשׁ זוֹ, שֶׁצִוִּיתָנוּ לְשָׁמְרָה בֶּאֱמֶת בְּכָל דְּבָרֶיהָ, כְּמֶלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַמַּלְכָּה וּכְחָתָן הַשּׁוֹמֵר עַל כַּלָּתוֹ, כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לַשַּׁבָּת 'מַלְכָּה' וְ'כַלָּה', לָכֵן בָּאתִי אֲנִי, בִּתְּךָ, לְכַבֵּד אֵת שִׁמְךָ וְאֵת תּוֹרָתְךָ וְאֵת הַשַּׁבָּת, בְּהַדְלִיקִי נֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ הַחֲכָמִים הַיּוֹדְעִים תּוֹרָתְךָ הַקְּדֻשָּׁה. אֵל שַׁדַּי, הַנְחֵל לָנוּ אֵת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בִּמְנוּחָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְנַחַת, לִי וּלְבַעֲלִי וּלְכָל מִשְׁפַּחְתִּי, וְשָׁמְרֵנוּ מִפְּגָעִים וּמִמִּקְרִים רָעִים בַּיּוֹם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים נָחִים הַיּוֹם מִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים, כֵן תִּשְׁמְרֵנִי מִכָּל רַע בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וְיָאִירוּ נֵרוֹתַי תָּמִיד, וּבְחֻמָּם וּאִשָׁם יַבְעִירוּ וִיגָרְשׁוּ אֶת הַמַּזִּיקִים וְהַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת, וְיִכָּרְתוּ כֻּלָּם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,…

סדר הדלקת נרות חנוכה לנוחותכם, אנו שמחים להגיש לכם את הנוסח המלא של סדר הדלקת נרות חנוכה. גללו מטה, אל תחתית הטקסט, והורידו את הנוסח הזה מעוצב בצורה נוחה להדפסה בכל מדפסת ביתית. מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים, משום הנס וכו'. אם יש לו חלון לרשות הרבים ידליק הנרות שם, ואם לא, מדליקם אצל הפתח. ומצוה שיניחם בטפח הסמוך לפתח מצד שמאל, שתהא מזוזה מימין ונר משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות. תפילה מהגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר זצוק"ל לומר לפני הדלקת נרות חנוכה לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְנִי מְכַוֵּן בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה לְקַיֵם מִצְוַת בּוֹרְאִי כַּאֲשֶׁר צִוּוּנִי חֲכָמֵינוּ ז"ל לְתַקֵן אֶת שׁוֹרְשָׁה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶיךָ מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁכִּוְּנוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַשֵׁם…

הלכות תפילת הדרך א. היוצא לדרך, אפילו מתכוון ללכת רק למרחק של פרסה (כ-3.8 ק"מ) צריך להתפלל תפלת הדרך. אבל אם הוא צריך ללכת רק למרחק של פחות מפרסה, אומר את הברכה בלא החתימה (ז"א: בלי לומר בסיום הקטע הראשון "ברוך אתה ה' שומע תפילה". אבל אם [המקום בו הוא הולך] הוא מקום סכנה, הרי שאפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (שולחן ערוך סי' קי"ט). ב. תפילת הדרך נאמרת מיד כאשר יוצאים מהעיר. ואם שכח, יאמר את התפילה כל עוד הוא בדרך, ובלבד שלא הגיע עדיין לתוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה, שמשם ואילך יאמר את הברכה בלא חתימה. ג. יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה. לכן כשיוצא בדרך בשחריתקודם התפלה כגון שהוא נחוץ, יש לומר ברכת השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר, וביום יאכל איזה פרי ויסמיך תפלת הדרך לברכת הפרי, או כשעושה צרכיו יסמוך אותה לברכת אשר יצר…

תפילה לשמירת הלשון שחיבר רבי שמואל הומינר, על בסיס דברי מרן החפץ חיים זצ"ל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמוֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי מִלָּשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמִקַּבָּלָתָם. וְאֶזָּהֵר מִלְדַבֵּר אֲפִלוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְדַבֵּר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אוֹ עַל חֵלֶק מֵהֶם. וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, חֲנֻפָּה, לֵצָנוּת, מַחֲלֹקֶת, כַּעַס, גַּאֲוָה, אוֹנָאַת דְּבָרִים, הַלְבָּנַת פָּנִים, וְכָל דְּבָרִים אֲסוּרִים. וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיָנֵי גוּפִי אוֹ נַפְשִׁי. וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי לְשֵׁם שָׁמַיִם. [download id="3355"]

סגולה לישוב הדעת בספר "תפילה למשה", כותב רבי מרדכי שרעבי זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי נחמן מברסלב זיע"א. תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת. יְהוָה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי; יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ; בְּרֹגֶז, רַחֵם תִּזְכּוֹר. אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר-פָּארָן סֶלָה; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ; וְשָׁם, חֶבְיוֹן עֻזֹּה. לְפָנָיו, יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף, לְרַגְלָיו. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם; הֲלִיכוֹת עוֹלָם, לוֹ. תַּחַת אָוֶן, רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן; יִרְגְּזוּן, יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן. הֲבִנְהָרִים, חָרָה יְהוָה, אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, אִם-בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ: כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה; נְהָרוֹת, תְּבַקַּע אָרֶץ. רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר; נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ, עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. בְּזַעַם, תִּצְעַד אָרֶץ; בְּאַף, תָּדוּשׁ…

תפילה נפלאה לשעת צרה ולזמן מלחמה, לאמרה לשוהים במקום וזמן הסכנה, ולעם ישראל, הערבים זה לזה, לאמרם על אחיהם הנתונים בצרה, לבקש ולהתחנן למקום שירחם עליהם ויוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, וישמרם ויצילם מכל צורה וצוקה, אכי"ר. יאמר תחילה פרק כ בתהלים י"ב פעמים בכונה: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ אֲדֹנָי בְּיוֹם צָרָה, יְשַגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא אֲדֹנָי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: לאחר אמירת הפרק, יאמר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲבִיר יַעֲקֹב, קְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל, שֶׁבִּסְגוּלַת קְרִיאַת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל יִשְרָאֵל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוּ (יאמר את שם העיר), וְתִשְׁמְרֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵינוּ וְכָל…