תיקון חצות תיקון רחל (אין אומרים תיקון רחל ביום שאין בו תחנון ולא בעשרת ימי תשובה ולא בשמיטה בא"י ולא בימי הספירה ולא בבית אבל ולא בבית חתן ולא אבי הבן בליל ברית) לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחדא שם יוד קה בואו קה ביחודא שלים ע"י ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל הריני רוצה לסדר סדר תיקון השק והאפר ולומר תיקון רחל ותיקון לאה ולתקן את שרשם במקומם העליון ולאונן ולקונן על חרבן ביהמ"ק על גלות השכינה וגלות התורה וגלות ישראל ולאקמא שכינתא מעפרא ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. [ישים אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין ויאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר] [יעמוד ויאמר:] אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי. הֶעֱוִינוּ.…

התרת נדרים והתרת קללות התרת נדרים נוסח ספרדי | התרת קללות | התרת נדרים נוסח ספרד | מסירת מודעה להחיד"א התרת נדרים – נוסח עדות המזרח יש נוהגים לעשות התרה ביום י"ט אב שהוא ארבעים יום לפני ראש השנה, ובערב ראש חודש אלול שהוא ארבעים יום לפני כיפור, ובערב ראש השנה ובערב כיפור. ויעמדו המבקשים לעשות 'התרת נדרים' לפני עשרה יראי ה' שיושבים, ואם אין עשרה יעמדו בפני שלשה, ויאמרו: שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ. כָּל נֶדֶר. אוֹ שְׁבוּעָה. אוֹ אִסּוּר. אוֹ קוּנָם. אוֹ חֵרֶם. שֶׁנָּדַרְנוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים. וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא. וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. וְכָל שׁוּם אִסּוּר. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה. שֶׁאָסַרְנוּ עָלֵינוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל אִסּוּר. בֵּין בִּלְשׁוֹן אִסּוּר. אוֹ חֵרֶם אוֹ קוּנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה. אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ. בֵּין בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה. בֵּין בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת. בֵּין בְּכָל לָשׁוֹן. וְגַם הַנַּעֲשָֹה בִּתְקִיעַת כַּף.…

תפילה לחולה תפילה לחולה שסידר מרן רבינו החיד"א זיע"א שכתב עליה ש'יסודתה בהררי קודש'. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמוה] וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּתְבַטֵּל מֵעַל [ויאמר את שם החולה ושם אמוה] כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמוה] הַמּוּטָל עַל עֶרֶשֹ דְּוָי, וְתִרְפָּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ רוֹפֵא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל [ר"ת (גימטריא) רפ"ח למתק ולהעלות רפ"ח ניצוצין]. וּתְקַיֶּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשֹ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ (יכוין כי ערש יהפך עשר, דוי יוד). וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם אָחוּז בְּחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב אָחוּז בְּתִפְאֶרֶת, משֶׁה אָחוּז בְּנֵצַח, אַהֲרֹן בְּהוֹד, תְּרַפְּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, וְתַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשׁוֹ. וּבְכֹחַ שְׁנַיִם וְעֶשְֹרִים אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי, תִּפְתַּח ל[ויאמר את שם החולה ושם אמוה] שַׁעֲרֵי אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא, שַׁעֲרֵי בְרִיאוּת, שַׁעֲרֵי גִּילָה, שַׁעֲרֵי דְּרוֹר, שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר,…

כמה מדיני פרוזבול: א. כל מלוה חייב בפרוזבול כדי לגבות את חובותיו, בין איש ובין אישה. לפיכך אם יש לאשה חשבון משותף בבנק עם בעלה, או בנפרד, חייבת היא בפרוזבול. האשה יכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול עבורה, והבעל אף יכול מיוזמתו לזכות לה ולכתוב פרוזבול עבורה אף בלא בקשתה, ויודיע לה שעשה כן.ב. אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע. במידה ואין לו, המלווה מזכה לו קרקע במעמד כתיבת הפרוזבול. נהוג לסמוך על כך שאין אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע, וממילא ניתן לכתוב עליו פרוזבול. אולם ברוב נוסחי הפרוזבול שבימינו משולב נוסח של הקנאת קרקע מהמלווה ללווה.ג. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים שהם קרובים ללווה או למלווה [ויש מחמירים בזה], אך כשהם קרובים זה לזה, נחלקו הפוסקים אם מותר, וראוי להימנע מכך.ד. הפרוזבול מועיל רק על הלוואות שניתנו קודם עשייתו, ואין בכוחו להתיר גביית הלוואות שיינתנו אחר חתימתו.ה. על המלווה לשמור ברשותו את שטר…

תפילת הרש"ש תפילה שסידרה מורינו רבי שלום שרעבי זי"ע, לאומרה בכל לילה לאחר אמירת תיקון חצות. וכן טוב לאמרה בכל המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, וכן טוב לאמרה בכל עת רצון. הַבֵּט מִשָּׁמַיִם עֵדָה תַּמָּה שְׁטוּחָה בְּאַסְקֻפַּת הֵיכָלֶךָ וְלִבָּהּ קוֹרַעַת; עֲנִיָּה סֹעֲרָה הוֹמִיָּה הִיא בְּאֵין הַשְׁקֵט. הַסְכֵּת וּשְׁמַע תַּחֲנוּנֵי שְׁאֵלָתָהּ וּבַקָּשָׁתָהּ כַּהֹגֶן הֲלֹא מִצְעָר הִיא לְגֹדֶל חַסְדְּךָ. וְאִם עֲווֹנֵנוּ עָנוּ בָּנוּ וְעִנְּנוּ עָנָן, שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְפַזְּרָם וְשֶׁמֶשׁ צִדְקָתְךָ לַהֲמִסָּם. תִּתְאַמֵּץ בְּתֹקֶף חֲנִינוּתְךָ, רוּמָהּ עַל הַשָּׁמָיִם לְרַחֵם הָעֲמוּסָה מֵרֶחֶם אַחְדוּתְךָ. וְעַתָּה צְלַח הָעֵז עֻזְּךָ הַמֻּפְלָא בָּךְ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לַחְשֹׂף לֹבֶן חֲסָדֶיךָ צַחְצַחוֹת חִזּוּק דְּעַתִּיק אֲשֶׁר הוֹרוּ מֵרֹאשׁ, וְתַלְבִּין בַּזְּהָרִים זְהוֹרִית אֹדֶם דִּינָךְ, וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר תִּקַּנְתָּ בְּתַעֲלוּמוֹת חָכְמָה נִשְׂגָּבָהּ. אֶת בְּרִיתָם זְכֹר הָאֵל נוֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים וְנַקֵּה בְּטַל אוֹרוֹת אֶת רוּם כִּתְמֵי עֲוֹנֹתֵינוּ. יְגַלּוּ וִיגֻלּוּ הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּסִלְסוּלָם עַד יַגִּיעוּ וְיִגְהוּ כְּנֹגַהּ רַב אַגַּן הַסַּהַר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה…

בקשה על ציון הצדיק (מספר לשון חכמים ח"ב סי' כב) שָׁלוׄם עָלֶיךָ אֲדוׄנִי הַצַּדִיק, שָׁלוׄם לְךָ וְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ, שָׁלוׄם עַל נַפְשְׁךָ הַקְּדוׄשָׁה וְהַטְהוׄרָה. אֲשְׁרֶיךָ שָׁזָכִיתָ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יוׄצְרֶךָ וּלְעָבְדוׄ וּלְיִרְאָה אוׄתוׄ. וְעָשִׂיתָ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוׄבִים. עַל כֵּן גָדוׄל שְׂכָרְךָ וְהַקָּדוׄשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִישׁ תְּחִיָתְךָ וִימַהֵר עֲמִידָתְךָ. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה לִרְאוׄת פָּנֶיךָ הַמְאִירִים וּמַזְהִירִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּזְכוּתְךָ תַעֲמֹד לָנוּ וְתוֹרָתְךָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וְתִהְיֶה נִשְׁמָתְךָ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אֶת יְיָ אֱלֹהִים. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוׄד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוׄתָם.  רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. רִבּוׄן הָעוֹלָמִים וַאֲדוׄנֵי הָאֲדוֹנִים אָב הָרַחֲמִים. גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי בָּשָׂר אֲנַחְנוּ וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְכַוֵּן וּלְיַחֵד יִחוּדֵי שְׁמוׄתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָרְאוּיִים לְיַחֵד וּלְזַוֵג בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. וְגַם אֵין אִתָּנוּ יוׄדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַיִחוּדִים וְזִוּוּגֵי הַמִּדּוֹת הַקְדוֹשׁוֹת לְדַבְּקָא נַפְשָׁא בְּנַפְשָׁא וְרוּחָא בְּרוּחָא. עַל כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ בִּיאָתֵנוּ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הַזֶה כְּאִילּוּ כִּוַּנּוּ…