את התחינה הנפלאה ומרגשת זו, שמקורה הקדום בספרי התחינות בשפת היידיש והיא מיועדת לאימהות, אומרים בכל יום מימי חודש אלול, וכן בראש השנה בעת הוצאת ספר התורה, וכן לפני תקיעת שופר והיא מלוקטת מכמה ספרים אָנָּא יְיָ! סָמַכְתִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּשְׁמַע תְּפִלָּתִי הַקְּטַנָּה, הַיּוֹצֵאת מֵעִמְקֵי לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר, וַעֲנֵה נָא לִקְרִיאָתִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדֻשָּׁה: "וֶהֱיֵה טֶרֶם יִקְרְאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה". אֵל מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וְקַבֵּל וִדּוּיִי שֶׁאֶתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ: אוֹדֶה לְפָנֶיךָ וְאֵבוֹשׁ מֵחַטָאַי הַמָּרִים, שֶׁהִמְרֵיתִי מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וְלֹא שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ. אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, טֶרֶם אַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, אֶפֹּל עַל פָּנַי וְאֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁיִּגְבְּרוּ רַחֲמֶיךָ עַל כַּעֲסְךָ, וְתֵן לִי פִּתְחוֹן פֶּה אֵיךְ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ, וְקַבֵּל וִדּוּיִי בְּרֹב רַחֲמֶיךָ. עֲשֵׂה עִמִּי כְּחַסְדֶךָ הַגָּדוֹל וְשָׁפְטֵנִי בְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ. אֲבַקֶּשְׁךָ, יוֹצְרֵי וּבוֹרְאִי, קַבֵּל נָא בַּקָּשָׁתִי, כִּי אֵין לִי מֵלִיץ יֹשֶׁר לְהַזְכִּיר זְכֻיּוֹתַי, רַק תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ לְעַמְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁיַּעֲלֶה וִדּוּיִי כֻּלּוֹ לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ,…

אגרת הרמב"ן שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחֲטִיא בְנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנָּם שׁוֹלְטִין בּוֹ", שֶׁנֶאֱמַר: הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, וְאֵין רָעָה אֶלָּא גֵהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתֶךָ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶאֱמַר: הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְנֶאֱמַר: הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'. וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשׁוֹב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרַאֲךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבְמִדּוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. וְכַאֲשֶׁר…

רבונו של עולם תפילה וסגולה נפלאה שחיבר הגה"ח רבי אהרן יוסף לוריא, מחבר הספר "עבודת הפנים", וכתב שהיא סגולה נפלאה, בדוקה ומנוסה, למי שיש לו בקשה, שיאמר תפילה זו שלש פעמים "ויועיל לו". במקור, נכתבה התפילה ביידיש, והיא תורגמה על ידי צוות אתר תפילה בתרגום קרוב למדויק, לתועלת גולשי האתר. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בְּתַחַנוּנִים: עֲזֹר לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְגַם לִיאֵינִי בּוֹטֵחַ בְּאִישׁ מִלְּבַדֶּךָ; אֵינִי תּוֹלֶה תִּקְוָתִי בְּאַף אֶחָד, רַק בְּךָ. עֶזְרָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבֹא לִי מֵאִישׁ, רַק מִמְּךָ;וּבִלְעֲדֵי עֶזְרָתְךָ אִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לַעֲבֹר אֶת מִפְתַּן הַדֶּלֶתבְּלִי הַכֹּחַ שֶׁלְּךָ, אִי אֶפְשָׁר לָזוּזאֵינִי סוֹמֵךְ עַל אַף אֶחָד – רַק עָלֶיךָ,עַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁהִנָּם לְלֹא שִׁעוּר. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אוֹתְךָבְּכָל רֶגַע וּבְכָל דַּקָּה,עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָההֵן כַּאֲשֶׁר טוֹב – וְהֵן כַּאֲשֶׁר חָלִילָה רָע. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בְּתַחֲנוּנִים:עֲזֹר לִי שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמֹר אֶת עֵינַי מִלִּרְאוֹת בְּרַע,וְשֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁקֹל כָּל מִילָה שֶׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי;שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁלִּבִּי יִהְיֶה נִכְנָע אֵלֶיךָ,וְשֶׁכָּל מַעֲשַׂי…

לתפילתו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב למוצאי שבת - לחצו כאן | לסדר ההבדלה למוצאי שבת - לחצו כאן | לזמירות למלווה מלכה - לחצו כאן תפילה עתיקה וקדושה, לאמרה במוצאי שבת, וכבר הזכירוה חז"ל בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק אין עומדין סוף ה"ב רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כשחל יו"ט באמצע השבוע יאמר: אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה) הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׁוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן, שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא; וְנֶאֱמַר, וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר. וְכָל…

תפילה נאה לחתן ולכלה לאחר אירוסיהם בָּא/ה אַנִי לְפָנֶיךָ, ה' אֶלוֹקַי וֵאלֹקֵי אַבוֹתַי, כְּעָנִי בַּפֶתַח הַמְבַקֵש רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. אָנָא ה' אָב הָרַחֲמָן, כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלַי. וְאע"פ שֱׁאֵינִי כְּדָאִי/ת וְשָׁווה לְכָל זֶה, אַבָל אַתָּה קַבֵּל תְּפִלָתִי לְפָנֶיךָ, וְעַנֵנִי כְּמַתְּנַת חִינָם. חָנֵנִי וְזַכֵּנִי (ויאמר החתן את שם הכלה, והכלה את שם החתן) [פלוני/ת בן/בת פלונית] לִבְנוֹת בָּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל עִם (ויאמר החתן את שם הכלה, והכלה את שם החתן) [פלוני/ת בת/בן פלונית], וְנִזְכֶּה לְהִיכָּנֵס לָחוּפָּה בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמוּצְלַחַת כְּדָת מֹשֶה וְיִשְרָאֵל, וְתַּכְנִיס בְּלִבֵּנוּ רוּחַ טַהֳרָה וּקְדוּשָׁה וְנֶפֶשׁ זַכָּה וֹּבָרָה בֵּינִי וּבֵינה/ו. וִיהִי רָצוֹן ה' אֶלוֹהַי וֵאלוֹהֵי אַבוֹתַי שֱׁיְהֵא זִיווּגֵנוּ עוֹלֶה יָפֶה, זִיווּג שֶׁל אַהַבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְהֲעַרָכָה זֶה אֶת זֶה, זִיווּג הָגוּן שֶל יִרְאֲת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא, זִיווּג שֶׁנִזְכֶּה בּוֹ בְּזֶרַע בַּר קַיָימָא, וּלְגַדֵל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, זֶרַע קוֹדֶש, דְבֵקִים בַּה' וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּמִצְוֹת וּמַעֲשִים טוֹבִים, זִיווּג שֶׁיְקוּיָם בּוֹ: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ",…

אֵל טוֹב וּמֵטִיב, הַרְאֵנוּ אֶת גְבוּרוֹתֶיךָ וְעָזְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ לְנַהֲלֵנוּ אֶל אַרְצְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְאַתָּה אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם, לָכֵן מְחַלִּים אָנוּ פָּנֶיךָ וּמְבַקְּשִׁים מִמְּךָ, אֵל רַחוּם, שֶׁתָּחִישׁ גְּאֻלָּתֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, כְּשֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּמִדְבָּר, הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָךְ הֶעְתִּיר בִּתְפִלָּתוֹ: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חַטָּאתָם אֲשֶׁר חָטְאוּ, כִּי אַתָּה הִתְפָּאַרְתָּ בָּהֶם וּקְרָאתָם 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל'". יוֹדַעַת [לאיש: יוֹדֵעַ] אֲנִי, שֶׁמִּדָּתְךָ 'מָלֵא רַחֲמִים', לָכֵן שְׁמַע תְּפִלָּתִי, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ לִתְפִלּוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים בְּעֵת הִתְחַנְנָם לְפָנֶיךָ. הַטֵּה אָזְנְךָ הַיּוֹם לְהַאֲזִין לִתְפִלָּתִי, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן כְּלָיוֹת. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ: אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה מִלְּעָבְדֶךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, מְחוֹל לִי, וְשָׁמְרֵנִי מִלַּחֲטֹא עוֹד. וְאַל יִשְׂמְחוּ שֹׁוֹנְאַי וְאוֹיְבַי לְאֵדִי, כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַבְדְּךָ דָוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: סְתוֹם פִּי שֹׁוֹנְאַי לְבַל יָרֵעוּ לִי, וּמַלְאֲכֵי רַחֲמִים יָבִיאוּ תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ. אַתָּה אֵל רַחוּם, רַחֵם עָלַי וְצַדְקֵנִי לְפָנֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמִּי בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּלִי כָּל רֹגֶז, חַס וְשָׁלוֹם. אֵל רַחוּם, לְפָנֶיךָ הַכֹּל גָּלוּי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ…