תפילת הבנים בערב יום הכיפורים, לפני ההליכה לבית הכנסת, נוהגים לברך את הבנים ואת בני המשפחה כפי הנוסח המודפס במחזורים ולהוסיף עוד כהנה וכהנה ברכות ובקשות כפי צחות לשון המברך. עיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי ה' כל ימיהם ויתן להם שלום וחיים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל ימי חייהם, ויוכיח אותם שילכו ביראת ה' כל ימי חייהם, ויכוין בתוכחה זו לתת נחת רוח לבורא ית"ש. ויש הנוהגים ללכת גם לקרוביהם ומיודעיהם הידועים בתור צדיקים ואנשי מעשה להתברך מברכות פיהם. ויש להקדים ולעשות זה בעוד היום גדול בכדי להיות פנויים אח"כ לקבל קדושת היום בישוב הדעת: ישים ידיו על ראשם ויאמר: יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי הַחֲבִיבִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְלֹא יִהְיוּ נִתְפָּסִים חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנַי. וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּלִבְּכֶם אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת אֲדֹנָי עַל…

טוב לומר לפני כל תפילה פתיחת אליהו, המועילה לפתיחת הלב בתפילה פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב וְאָמַר: רִבּון עָלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְּחֻשְׁבָּן, אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין, לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל; אַנְתְּ הוּא דְּאַפַּקְתְּ עֶשֶׂר תִּקּוּנִין וְקָרֵינָן לוֹן עֶשֶׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן, וּבְהוֹן אִתְכַּסִּיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא. וְאַנְתְּ הוּא דְקָשִׁיר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן. וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו כָּל מָאן דְּאַפְרִישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֶשֶׂר אִתְחַשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ בָּךְ. וְאִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן אִנּוּן אַזְלִין כְּסִדְרָן חַד אָרִיךְ וְחָד קָצֵר וְחַד בֵּינונִי. וְאַנְתְּ הוּא דְּאַנְהִיג לוֹן. וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ לָא לְעֵילָּא וְלָא לְתַתָּא וְלָא מִכָּל סִטְרָא. לְבוּשִׁין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּמִנַּיְהוּ פַרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא. וְכַמָּה גוּפִין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָן עֲלֵיהוֹן וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא. חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא. גְּבוּרָה דְרוֹעָא שְׂמָאלָא. תִּפְאֶרֶת גּוּפָא. נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין. יְסוֹד סִיּוּמָא דְּגוּפָא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. מַלְכוּת פֶּה…

תפילה נפלאה שחיבר רבי נתן מברסלב זיע"א, למנוע מגיפה ולהנצל ממגיפה. אַתָּה סֵתֶר לִי (יפסיק מעט) מִצַּר תִּצְרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכּוֹ בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן". מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט עַל כָּל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוֹלְכִין וּמְסַבְּבִין בָּהֶם מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶאֱמֹר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ, וְיָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבוֹא אֶל בָּתֵּיהֶם לִנְגֹּף, אוֹ לְהַזִּיק וּלְהַחֲלִישׁ חַס־וְשָׁלוֹם. רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְּהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, לְמַעֲנָם וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ אוֹתָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוֹשִׁים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְתִשְׁלַח…

סדר הפרשת חלה איך ומתי צריך להפריש חלה? הפרשה בברכההפרשה ללא ברכהפטורה1,666 גרם קמח ויותר, ויש אומרים 2,250 גרםמ- 1,200 גרם קמח עד 1,666, ויש אומרים עד 2,250פחות מ- 1,200 גרם קמח. 1.  יש ללוש בצק, ולהניחו במקום שיתפח. לאחר שהבצק טפח מניחים את העיסה לפנינו, בטרם יצרנו ממנה צורה כלשהי. אם העיסה רכה מאוד (כמו בלילה של עוגה) ואי אפשר לקחת  ממנה  חתיכה, או אם שכחנו להפריש חלה מן העיסה, מפרישים חלה לאחר האפייה. בהפרשה לאחר האפיה, מכסים במפה את כל מיני המאפה הטעונים הפרשה, מברכים ומפרישים חלה (כמובן, אין לטעום מן המאפה קודם שהפרשנו ממנו חלה). 2.  יש הנוהגות לתת צדקה וליטול ידיים (מכלי) בלי ברכה לפני קיום המצווה, ויש לומר: “לְשֵם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵם יוּ”ד הֵ”א בְּוָא”ו הֵ”א בְּיִחוּדָא שְלִים בְּשֵם כָּל יִשְרָאֵל. הִנֵה אַנֹּכִי בָּאָה לְהַפְרִיש חָלָה תְּרוּמָה, כְּמוֹ שֶתִּקְנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵה…

תהילים קכא:שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: תהילים קל:שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בַּת מַזָּלִי, בְּחִירַת לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא…

תפילה על השמחה אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ. וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַיְּקָרִים לְקַבֵּל תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ הַיְּקָרוֹת "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב". וּבְכֵן בָּאתִי לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, כַּאֲשֶׁר רָאוּי לִשְׂמֹחַ וְלָשׂוּשׂ וְלָגִיל בְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל עֵת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, אֲשֶׁר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה הִיא אַחְדוּתֶךָ, וְאָנוּ זוֹכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ וּלְהִכָּלֵל בְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וְאַתָּה מֵקִים מֵעָפָר דַּל, מֵאַשְׁפּוֹת תָּרִים אֶבְיוֹן כָּמוֹנִי. וְאַתָּה מְזַכֶּה אוֹתִי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת הַיְּקָרוֹת וְהַחֲבִיבוֹת. עָזְרֵנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִמִּי שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ מְאֹד בֶּאֱמֶת בְּעֵת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם וָיּוֹם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה…