תפילת האור החיים תפילה נפלאה שחיברו מרן עט"ר האור החיים הקדוש למרות כי ידוע שרבינו הקדוש, מרן עט"ר רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (הילולא: ט"ו תמוז), חיבר תפילות רבות, כפי שהעיד תלמידו מרן החיד"א, הרי שכיום לא נותרו תפילות מתפילותיו שחיבר, מלבד תפילה אחת, שהשתמרה על ידי החיד"א, תלמידו. תפילה זו תיקן רבי חיים בן עטר, האור החיים, לאמרה בתפילת מוסף של יום הכפיורים, בעת ששליח הציבור אומר "ויעבור" (בפעם הראשונה, בעת אמירת י"ג מידות שבע פעמים). אולם, היות ותפילה זו היא תפילתו של רבי חיים בן עטר, האר החיים הדוש, שכל העולם רעד מקדושתו, ואשר כבר בחייו העידו עליו גדולי מרוקו "איש אלקים קדוש הוא בדורינו ומצוי במחנינו", ושהבעל שם טוב הקדוש העיד עליו ש"כל דבריו ברוח הקודש", ושהרה"ק רבי נפחס מקוריץ העיד על ספרו, "אור החיים", ש"הלימוד בספר זה מסוגל לנשמה כמו הזוהר הדוש, שכן המחבר היה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדורו!", על כן וודאי…

תפילת השל"ה על פרנסה תפילה זו, שחיבר רבינו השל"ה, אינה תפילה לפרנסה במובן המילולי של המילה, כפי שיראה כל מעיין, כי אם בקשה אמיתית, שלא יתן הבורא שכרינו בעולם הזה, ולא "נאכל" פירות מעשינו הטובים השמורים לעולם הבא – בעולם הזה. שעל כן, וודאי שראוי לאמרה, כפי שכתב ז"ל. כתב השל״ה הקדוש (מסכת תמיד - סוף פרק נר מצוה): ראוי לצום שלא יאכילנו הקדוש ברוך הוא זכויותיו בעולם הזה. ויהיה זה התענית יום קודם ערב ראש חודש ניסן, כי בניסן טללים שהם לברכה נפתחים. וזה נוסחה של התפילה: (ויכול לאמרה אפילו אם אינו מתענה, ואפשר לפדות התענית במעות לצדקה) אַתָּה הוּא הָאֶלֹהִים הַזָן מִקַרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִינִים, וְאַתָּה הוּא הַמֵכִין כָּל צָרְכֵיהֶם, וְנוֹסָף עַל הַצְרָכִים הַהֶכְרֵחִיִים אַתָּה הוּא הַנוֹתֵן בְּמִילוּי וְרֶיוַח וְעוֹשֶׁר וְכָבוֹד. כָּל זֶה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּנִדְבַת לִבְּךָ הַטוֹב, כִּי אַתָּה הוּא נָדִיב בֶּאֶמֶת. לֹא כְמוֹ שֶׁקוֹרִין לְפְעָמִים לְאָדָם אֶחָד נָדִיב, כִּי נְדִבֻתוֹ אֵינָהּ אַמִיתִּית, רַק לְתַּשְׁלוּם גְמוּל…

תפילה לכל צרה תפילה נפלאה לאמרה בכל עת צרה או חולי, חלילה. יקח לא פחות משמונה עשרה פרוטות (ויתנם לצדקה) ויאמר "אלהא דמאיר ענני" שלש פעמים, ואחר כך יאמר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי נוֹתֵן סָךְ (יפרט כמה הוא נותן) לִצְדָקָה, אוֹ שֶׁמֶן לְמָאוֹר בְּעַד סָךְ (ויפרט כמה הוא נותן) לְעִלּוּי נִשְׁמָתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּלְשֵׁם נִשְׁמַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, וּלְשֵׁם נִשְׁמַת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. יְהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת תְּפִלָּתָם וְהֵצַלְתָּ אוֹתָם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְעָשִׂיתָ עִמָהֵם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים וְהוֹצֵאתָ אוֹתָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, כֵּן בִּזְכוּתָם יְהִי נָא שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְתַעֲשֶׂה עִמָּדִי (פְּלוֹנִי/ ת בֵּן פְּלוֹנִית – יֹאמַר אֵת שְׁמוֹ וְשֵׁם אִמּוֹ) וְעִם כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, נִסִּים גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים, וְתַצִילֵנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (אִם מִתְפַּלֵּל עַל עִנְיָן מְסֻיָּם, יְפָרְטוֹ כָּאן. לְמָשָׁל: אִם מִתְפַּלֵּל עֲבוּר חוֹלֶה, יֹאמַר: וּבִפְרָט שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה…

זמר ושירה לעורר הנפש לדביקות הבורא יתברך שמו ויתעלה, מספר שומרי אמונים השירה הזו, מטרתה היא לשפוך את הלב לפני בורא עולם בבקשה ובתחנונים, שנזכה לעורר את הנפש הישינה בעומק הגלות, ושתחזור השכינה להשרות כבודה עלינו. וראשי הבתים הם שילוב ראשי תיבות שני השמות הקדושים הוי"ה ואדנ"י יְחִידָתִי אָנָא אֲבַקְּשֵׁךְ. הִגָּלֵה נָא אֵלַי בְּרוֹב חֶמְלָתְךָ וְהָאֵר מִנֹּעַם זִיו תִּפְאַרְתֶּךָ, כִּי הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדְךָ. אָבִי הָרַחֲמָן, נַפְשִׁי חָמְדָה וְגַם הוֹמָה לְקִרְבַת שִׁמְךָ, בְּכֵן אֲשׁוֹטֵט בְּרַעְיוֹנַי לְהִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל נִפְלְאוֹתֶךָ וּמִי יִתֵּן וְתִתְעוֹרֵר נַפְשִׁי מִתַּרְדֵּמָתָהּ לְהִתְאַמֵּץ בַּעֲבוֹדָתְךָ וְיִרְאָתְךָ. הַשִּׂמְחָה וְהַחֵשֶׁק בַּעֲבוֹדָתִי, אִם כִּי נִתְמַעֲטוּ מְאוֹד בְּאֹרֶךְ גָּלוּתִי, אֲבָל, הַבֵּט נָא יוֹצְרִי אֶל מָקוֹר וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי. דּוֹדִי, הַבִּיטָה וּרְאֵה בְּמַצְפּוּן לִבִּי, וַחֲתֹר נָא בְּמַחְתַּרְתִּי, וְתִמְצָא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. וְאִם מִתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּנִי וְרֹב דַּחֲקוּתִי, מְעַטִּים מְאוֹד זְכוּיוֹתַי וּמְאוֹד קְצָרָה פְּעֻלָּתִי. נָא דּוֹדִי, רַחֵם עַל נַפְשִׁי, וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ חֶשְׁקִי, וְאַל תְּמַעֵט בְּעֵינֶיךָ יְגִיעָתִי, וּרְאֵה כִּי אֵלֶיךָ נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי. הֲבִינֵנִי לְדַעַת דְּרָכֶיךָ, וְהַטְעִימֵנִי מִנֹּעַם זִיו…

תפילה על פרנסה מספר מרגליות טובות תפילה על הפרנסה מהספר מרגליות טובות לרבי יעקב צהלון (חי בין השנים ה'ש"צ-ה'תנ"ג), בן למשפחת מגורשי ספרד ופורטוגל שהיתה ידועה כמשפחת רבנים, שימש ברבנות ברומא ובפרארה שבאיטליה והיה גם רופא מפורסם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי כָּל מַחְסוֹרִי וּתְזַמֵּן לִי כָּל צְרָכַי, לְכָל יוֹם וְיוֹם דֵּי מַחְסוֹרוֹ וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשְּׁנוֹתָי דֵּי סִפּוּקָהּ וְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמַי דֵּי מִחְיָתוֹ, כְּיָדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלַי וְקֹצֶר חֲסָדַי וּמִזְּעֵיר גְּמוּלוֹתַי. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאתָ וְדֶרֶךְ הָרוֹעֶה הַטּוֹב לְבַקֵּשׁ לְצֹאנוֹ הַחֲבִיבָה עָלָיו מִרְעֶה טוֹב וְדֶשֶׁן בְּכָל הָאֲפִיקִים וּבְכָל הַגֵּאָיוֹת וּבֶהָרִים. כֵּן גַּם לִי אֲנִי עַבְדְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, רְעֵנִי, זוּנֵנִי וּפַרְנְסֵנִי וְאַל יֶחְסַר מִמֶּנִּי מְאוּמָה, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּפָנִים צְהֻבּוֹת וְלֹא זְעוּפוֹת. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.…

סדר נטילת ארבעת המינים סדר נטילת ונענוע ארבעת המינים בחג הסוכות, כולל התפילות והברכות וסדר הנענועים נוטל את הלולב האגוד עם ההדסים והערבות, כאשר שדרת ("גב") הלולב כנגד פניו ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל, וכיון שצריך לברך לפני שמקיימים את המצוה, ובעצם החזקת ארבעת המינים כבר מקיימים המצוה, הרי כאשר מרימים את האתרוג להחזיקו, לפני שמברכים, מרימים אותו ומחזיקים אותו הפוך, עם ה"עוקץ" למעלה והפיטם למטה כדי שלא יצא ידי חובה, ומברכים בעמידה על נטילת לולב, וביום הראשון מברך גם שהחינו. ואם חל היום הראשון בשבת, שאין נוטלים בו לולב, מברך שהחינו ביום השני. ולאחר שמברכים הופכים את האתרוג ומחזיקים אותו בצורה רגילה (עם העוקץ למטה) ומחזיקים אותו צמוד ללולב שלא יהיה פירוד ביניהם, ומנענעים (למנהג אשכנז) לארבע רוחות כסדר הזה: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה. וכן בנענועים שבהלל. אולם סדר הנענועים לפי המתפללים בנוסח "ספרד" הוא: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב. תפלה נאה לומר קודם נטילת…