הלכות תפילת הדרך א. היוצא לדרך, אפילו מתכוון ללכת רק למרחק של פרסה (כ-3.8 ק"מ) צריך להתפלל תפלת הדרך. אבל אם הוא צריך ללכת רק למרחק של פחות מפרסה, אומר את הברכה בלא החתימה (ז"א: בלי לומר בסיום הקטע הראשון "ברוך אתה ה' שומע תפילה". אבל אם [המקום בו הוא הולך] הוא מקום סכנה, הרי שאפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (שולחן ערוך סי' קי"ט). ב. תפילת הדרך נאמרת מיד כאשר יוצאים מהעיר. ואם שכח, יאמר את התפילה כל עוד הוא בדרך, ובלבד שלא הגיע עדיין לתוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה, שמשם ואילך יאמר את הברכה בלא חתימה. ג. יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה. לכן כשיוצא בדרך בשחריתקודם התפלה כגון שהוא נחוץ, יש לומר ברכת השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר, וביום יאכל איזה פרי ויסמיך תפלת הדרך לברכת הפרי, או כשעושה צרכיו יסמוך אותה לברכת אשר יצר…

תפילה על פרנסה מספר מרגליות טובות תפילה על הפרנסה מהספר מרגליות טובות לרבי יעקב צהלון (חי בין השנים ה'ש"צ-ה'תנ"ג), בן למשפחת מגורשי ספרד ופורטוגל שהיתה ידועה כמשפחת רבנים, שימש ברבנות ברומא ובפרארה שבאיטליה והיה גם רופא מפורסם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי כָּל מַחְסוֹרִי וּתְזַמֵּן לִי כָּל צְרָכַי, לְכָל יוֹם וְיוֹם דֵּי מַחְסוֹרוֹ וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשְּׁנוֹתָי דֵּי סִפּוּקָהּ וְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמַי דֵּי מִחְיָתוֹ, כְּיָדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלַי וְקֹצֶר חֲסָדַי וּמִזְּעֵיר גְּמוּלוֹתַי. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאתָ וְדֶרֶךְ הָרוֹעֶה הַטּוֹב לְבַקֵּשׁ לְצֹאנוֹ הַחֲבִיבָה עָלָיו מִרְעֶה טוֹב וְדֶשֶׁן בְּכָל הָאֲפִיקִים וּבְכָל הַגֵּאָיוֹת וּבֶהָרִים. כֵּן גַּם לִי אֲנִי עַבְדְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, רְעֵנִי, זוּנֵנִי וּפַרְנְסֵנִי וְאַל יֶחְסַר מִמֶּנִּי מְאוּמָה, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּפָנִים צְהֻבּוֹת וְלֹא זְעוּפוֹת. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.…

[dlm_no_access]

מגילת איכה היא מגילת קינות על חורבן בית מקדשינו, שנכתבה על ידי ירמיהו הנביא, ונכללת ב"חמש מגילות". את המגילה אומרים בליל וביום תשעה באב. פרק א א. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס: ב. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים: ג. גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים: ד. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ: ה. הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי אֲדֹנָי הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר: ו. וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף: ז. זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ…

תפילה כשמספרים את הילדים בפעם הראשונה ומשאירים להם פאות הראש יאמר הכתוב בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן או הפסוק יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שְׁמוֹ ‏שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כדי שיברך להקב"ה ‏קודם שיברך לבשר ודם, ולא יהא קטרוג ח"ו. ואחרי כן יאמר: ‏יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' ‏פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְנָחָה עָלָיו ‏רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים ‏וְהַחֲסִידִים מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּבִזְכוּת תּוֹרָתְךָ ‏הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וּבִזְכוּת מִצְוֹתֶיךָ וּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהּ, ‏וּבִזְכוּת מִצְוַת פְּאַת הָרֹאשׁ, שֶׁצִּוִּתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹש הַזֶּה הַתַּנָא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן ‏בַּר יוֹחַאי, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה הַנַּעַר הַזֶּה לִפְאַת הָרֹאשׁ, כֵּן יִזְכֶּה לְתוֹרָה ‏וּלְחֻפָּה וּמִצְוֹת וְלַמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וְיוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי ‏אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה.‏ הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:…