יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי הָרָאוּי לִי בִּזְמַנּוֹ. זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד תַּלְמִיד חָכָם, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה, מִזֶּרַע צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וְיִרְאֵי חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁהִמְצֵאתָ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּלְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁתַּמְצִיא לִי לְזִוּוּגִי יְהֵא: אִישׁ טוֹב, אִישׁ נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו וְנָאֶה בְּמַרְאֵהוּ, בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, בַּעַל חֵן, אִישׁ מַשְׂכִּיל וִירֵא אֱלֹהִים, רוֹדֵף צְדָקָה וְגוֹמֵל חֶסֶד. וְלֹא יְהֵא בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל וּמוּם וּפְגָם, וְלֹא יְהֵא כַּעֲסָן וְרַגְזָן, רַק יְהֵא בַּעַל עֲנָוָה וּנְמִיכוּת רוּחַ, בָּרִיא וּבַעַל כֹּחַ. וְאַל יְעַכֵּב אַכְזָרִיּוּת הַבְּרִיּוֹת וְשׂוֹנְאִים וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם וּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם, לְעַכֵּב אֶת בֶּן זוּגִי הַמּוּכָן לִי. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, וּמִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. כִּי אַתָּה הוּא הַמּוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ…

תְּפִלָּה לִמְצִיאַת דִּירָה (מהרה"ג הָרַב מוּצָפִי זצ"ל) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי דִּירָה טוֹבָה וְנָאָה וּמַתְאִימָה, בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב לָגוּר בָּהּ, אֲנִי וּבְנֵי בֵּיתִי. וְיִהְיֶה בָּהּ אֲוִיר צַח וְזַךְ, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ קְרִירוּת וּרְטִיבוּת, וְיִכָּנֵס בָּהּ שֶׁמֶשׁ בִּזְרִיחָתָהּ וּבִשְׁקִיעָתָהּ, וְתִהְיֶה מַתְאִימָה לָנוּ וְלִבְרִיאוּתֵנוּ וּלְכָל דָּבָר טוֹב. וּתְמַהֵר וְתַכְשִׁיר הַדִּירָה וְהַחֲדָרִים וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁלָּהּ, מִן הַמַּזִּיקִין וּמֵעַיִן הָרָע, וּמִכָּל מִינֵי נֶזֶק וְהֶפְסֵד בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנוּסוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְהוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל". "יָקוּם אֱלֹהִים, יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו". וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ". "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

אֵל טוֹב וּמֵטִיב, הַרְאֵנוּ אֶת גְבוּרוֹתֶיךָ וְעָזְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ לְנַהֲלֵנוּ אֶל אַרְצְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְאַתָּה אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם, לָכֵן מְחַלִּים אָנוּ פָּנֶיךָ וּמְבַקְּשִׁים מִמְּךָ, אֵל רַחוּם, שֶׁתָּחִישׁ גְּאֻלָּתֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, כְּשֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּמִדְבָּר, הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָךְ הֶעְתִּיר בִּתְפִלָּתוֹ: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חַטָּאתָם אֲשֶׁר חָטְאוּ, כִּי אַתָּה הִתְפָּאַרְתָּ בָּהֶם וּקְרָאתָם 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל'". יוֹדַעַת [לאיש: יוֹדֵעַ] אֲנִי, שֶׁמִּדָּתְךָ 'מָלֵא רַחֲמִים', לָכֵן שְׁמַע תְּפִלָּתִי, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ לִתְפִלּוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים בְּעֵת הִתְחַנְנָם לְפָנֶיךָ. הַטֵּה אָזְנְךָ הַיּוֹם לְהַאֲזִין לִתְפִלָּתִי, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן כְּלָיוֹת. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ: אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה מִלְּעָבְדֶךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, מְחוֹל לִי, וְשָׁמְרֵנִי מִלַּחֲטֹא עוֹד. וְאַל יִשְׂמְחוּ שֹׁוֹנְאַי וְאוֹיְבַי לְאֵדִי, כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַבְדְּךָ דָוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: סְתוֹם פִּי שֹׁוֹנְאַי לְבַל יָרֵעוּ לִי, וּמַלְאֲכֵי רַחֲמִים יָבִיאוּ תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ. אַתָּה אֵל רַחוּם, רַחֵם עָלַי וְצַדְקֵנִי לְפָנֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמִּי בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּלִי כָּל רֹגֶז, חַס וְשָׁלוֹם. אֵל רַחוּם, לְפָנֶיךָ הַכֹּל גָּלוּי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ…

תפילה נפלאה לשעת צרה ולזמן מלחמה, לאמרה לשוהים במקום וזמן הסכנה, ולעם ישראל, הערבים זה לזה, לאמרם על אחיהם הנתונים בצרה, לבקש ולהתחנן למקום שירחם עליהם ויוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, וישמרם ויצילם מכל צורה וצוקה, אכי"ר. יאמר תחילה פרק כ בתהלים י"ב פעמים בכונה: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ אֲדֹנָי בְּיוֹם צָרָה, יְשַגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא אֲדֹנָי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: לאחר אמירת הפרק, יאמר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲבִיר יַעֲקֹב, קְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל, שֶׁבִּסְגוּלַת קְרִיאַת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל יִשְרָאֵל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוּ (יאמר את שם העיר), וְתִשְׁמְרֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵינוּ וְכָל…

בערב ראש חודש נהגו לומר - בעת תפילת המנחה - סליחות "סדר יום כיפור קטן". ואם יש עשרה מתענים, מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל" ושליח הציבור אומר "עננו" בחזרת הש"ץ, אבל הכהנים אינם פורשים כפיהם. סדר יום כיפור קטן תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ: יְהֹוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי: כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ: הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחֲמִי: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי: דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת: שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג: כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ: כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי: מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִכֵנִי: יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ: וְאַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ:…

סגולה למציאת אבדה, לומר שלשה פעמים המדרש ולתת צדקה לזכות נשמת רבי מאיר בעל הנס אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין: כָּל הָעוֹלָם בְּחֶזְקַת סוּמִין, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם. מִן הָכָא, וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת.אֶלָקָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי, אֶלָקָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי, אֶלָקָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי, בִּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי נוֹדֵב לְעִלּוּי נִשְׁמַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, לִמְצוֹא אֶת הָאֲבֵדָה שֶׁאִבַּדְתִּי.