העתקה מכתבי הקודש של המקובל רבינו שמשון מגיד מאוסטרופוליא ז"ל הי"ד: סוד גדול ונורא, וכתוב שם שכל מי שמעיין בסוד הנפלא והנורא הזה על מכונו, אפילו פעם אחת בשנה, ובפרט בערב פסח, מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה, ושום אדם לא ימשול בו, וכל אויביו יפלו תחתיו, והוא על במותימו ידרוך, ובכל אשר יפנה יצליח ובכל עסקיו ירויח, עד ביאת הגואל אמן סלה: שלום לרבני ארץ, גודרי גדר ועומדים בפרץ, יצילם ה' מכליון וחרץ, כולם קדושים אשר בארץ, כל חד לפום חורפיה מקשה ומתרץ, אמן סלה, בתכלית הענין מה שכתב האר"י ז"ל בקונטרס שלו הנקרא פלאות רבות בשער הנקרא יציאת מצרים, פרק ג' דף מ"ב ע"א וזה לשונו: "הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים בִּשְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, הָאֶחָד נִקְרָא שרע וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא תמוך, וְהַשְּׁלִישִׁי נִקְרָא בישהא, וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר הַנִּקְרָא דלפקט, וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר…

תפילה לחולה תפילה לחולה שסידר מרן רבינו החיד"א זיע"א שכתב עליה ש'יסודתה בהררי קודש'. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמוה] וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּתְבַטֵּל מֵעַל [ויאמר את שם החולה ושם אמוה] כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמוה] הַמּוּטָל עַל עֶרֶשֹ דְּוָי, וְתִרְפָּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ רוֹפֵא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל [ר"ת (גימטריא) רפ"ח למתק ולהעלות רפ"ח ניצוצין]. וּתְקַיֶּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשֹ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ (יכוין כי ערש יהפך עשר, דוי יוד). וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם אָחוּז בְּחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב אָחוּז בְּתִפְאֶרֶת, משֶׁה אָחוּז בְּנֵצַח, אַהֲרֹן בְּהוֹד, תְּרַפְּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, וְתַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשׁוֹ. וּבְכֹחַ שְׁנַיִם וְעֶשְֹרִים אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי, תִּפְתַּח ל[ויאמר את שם החולה ושם אמוה] שַׁעֲרֵי אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא, שַׁעֲרֵי בְרִיאוּת, שַׁעֲרֵי גִּילָה, שַׁעֲרֵי דְּרוֹר, שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר,…

סגולה נפלאה לומר תפילה זו בכל עת, ובפרט בערב ראש חודש שבט, יום ההילולא של בעל התפילה – הרה"ק ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זיע"א, שתפילה זו חוברה לבקשתו (ע"י אחיו) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, שֶׁתִּשְׁמַע לְקוֹל תְּפִלַּת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבְתוֹכָם תִּשְׁמַע גַּם תְּפִלָּתִי אֲשֶׁר הִנְנִי מִתְנַפֵּל וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ. וְאִם אָמְנָם יָדַעְתִּי מִעוּט עֶרְכִּי וְדַלּוּת מַעֲשַׂי וּבֹשְׁתִּי, וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל עַצְמִי וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אוּלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים בָּטַחְתִּי, אֲשֶׁר בַּל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְתִסְעָדֵנִי וְאִוָּושֵׁעָה, וְשִׁירַת רָשׁ יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינֶיךָ, וְתִשְׁמַע לְקַבֵּל תְּפִלּוֹתַי בְּתוֹךְ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה הִנְנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ: אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם נָא עַל פְּלֵיטַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתוֹשִׁיעֵם וְתוֹצִיאֵם מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם וְלַחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם, וְתַצִילֵם מִדַלוּת וְשִׁפְלוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת וּמִדִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם, וְהַבְּרִיאִים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תִּשְׁמְרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹּט בָּהֶם שׁוּם חֹלִי וְשׁוּם מַדְוֶה חָלִילָה, וּלְכָל…

תפילה לז' אדר, יום הילולת משה רבינו עליו השלום, בחיר הברואים "כְּאַיָּל תַּעֲרג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" כִּי אַתָּה יְהוָה לְבַד יָדַעְתָּ גְדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ וְרוֹמְמוּתְךָ וְהִתְנַשְּׂאוּתֶךָ כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וְהַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאד, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בָּךְ כְּלָל אֲבָל מֵעצֶם רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲנִינוּתְךָ אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ לְהֵטִיב לִבְרִיּוֹתֶךָ, עָשִׂיתָ פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת וְסִבַּבְתָּ סִבּוֹת רַבּוֹת, וְצִמְצַמְתָּ הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים שׁוֹנִים, מֵעִלָּה לְעִלּוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְנָתַתָּ כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ וִידִיעַת רוֹמְמוּתֶךָ, וְחָנַנְתָּ אוֹתָם דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל אֲשֶׁר בְּעצֶם בִּינָתָם יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ גַּם בְּדַעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתָּ לְגַלּוֹת הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְהִכְנִיסָנוּ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְקֵרַב אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם כֻּלָּם שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים לְהַשִּׂיג עַל…

הרמב"ן זיע"א הפליג מאוד בתועלת אמירת הפסוקים (וגם לכותבם כקמיע), וכתב שאמירתם מדי יום מועילה לשמירה ולנשיאת חן ולהצלחה. (שומר ישראל סימן ה) יוֹמָם יְצַוֶּה אֲדֹנָי חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי (תהלים מב,ט) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ אֲדֹנָי עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ (תהלים סט,יד) דָּרַשְׁתִּי אֶת אֲדֹנָי וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי (תהלים לד,ה) הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי (תהלים לא,ג) אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי אֲדֹנָי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה (תהלים ע,ב) וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדֹנָי עַשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי (תהלים קט,כא) אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ (תהלים עז,טו) וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ (תהלים קו,ח) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ אֲדֹנָי וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיה יב,ב) אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה (תהלים עא,יב) [download id=1918]

סדר נטילת ארבעת המינים סדר נטילת ונענוע ארבעת המינים בחג הסוכות, כולל התפילות והברכות וסדר הנענועים נוטל את הלולב האגוד עם ההדסים והערבות, כאשר שדרת ("גב") הלולב כנגד פניו ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל, וכיון שצריך לברך לפני שמקיימים את המצוה, ובעצם החזקת ארבעת המינים כבר מקיימים המצוה, הרי כאשר מרימים את האתרוג להחזיקו, לפני שמברכים, מרימים אותו ומחזיקים אותו הפוך, עם ה"עוקץ" למעלה והפיטם למטה כדי שלא יצא ידי חובה, ומברכים בעמידה על נטילת לולב, וביום הראשון מברך גם שהחינו. ואם חל היום הראשון בשבת, שאין נוטלים בו לולב, מברך שהחינו ביום השני. ולאחר שמברכים הופכים את האתרוג ומחזיקים אותו בצורה רגילה (עם העוקץ למטה) ומחזיקים אותו צמוד ללולב שלא יהיה פירוד ביניהם, ומנענעים (למנהג אשכנז) לארבע רוחות כסדר הזה: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה. וכן בנענועים שבהלל. אולם סדר הנענועים לפי המתפללים בנוסח "ספרד" הוא: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב. תפלה נאה לומר קודם נטילת…