רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. וְתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בַּתּוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה. וְתַצִילֵם מֵעַיִן הָרַע וּמִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּיוֹת, וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתְךָ. וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, (וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת בַּעֲלִי), שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל כָּל אֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה, לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְתַזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זִיוּוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַיי אֶת בֶּן זִיוּוּגָהּ, וְלֹא יֻדְּחוּ לִפְנֵי אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לִתֵּן לָהֶם מֹהַר וּמַתָּן בְּעַיִן יָפָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָנוּ מַבְטִיחִים לִתֵּן לָהֶם בְּלִי נֶדֶר, וּלְהַשִׂיאָם עִם זִיוּוּגָם בִּיְמֵי הַנְּעוּרִים בְּנַחַת וּבְרֶוַח וּבְשִׂמְחָה, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יִתְחַלֵל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ, וְלֹא עַל יְדֵי זַרְעֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בִּבְרִיאוּת, בְּהַצְלָחָה…

סדר פדיון כפרות נוסח ספרד | סדר פדיון כפרות נוסח עדות המזרח הסבר ומקורות למנהג פדיון כפרות מנהג קדום בעם ישראל לערוך "כפרות" בערב יום כיפור. חילוקי דעות הלכתיים מובאים בענין מנהג כפרות. מרן בעל שולחן ערוך כותב (הלכות יום כיפור סימן תר"ה) "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג", וזאת משום "דרכי האמורי", ואילו מרן הרמ"א כותב בהג"ה על סעיף זה באריכות: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו (- תפוצות אשכנז) ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג…

תהילים קכא:שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: תהילים קל:שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בַּת מַזָּלִי, בְּחִירַת לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא…

מובא בספרי יראים כי יש לומר את פרשת היראה (ופרשת התשובה) בכל יום. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת אֲדֹנָי וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַאֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק אֲדֹנָי לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי אֲדֹנָי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה…

ימי בין המיצרים, הימים בהם מתאבל עם ישראל על חורבן בית מקדשו ועל גלותו; הימים בהם מבכה עם ישראל את צרותיו ואת אשר עבר עליו באלפיים שנות גלות נוראה. הרי לכם תפילה נפלאה שכדאי ומומלץ לאמרה בימים אלה, ימי בין המצרים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף שֶׁתְּלוּיִים כֻּלָּם בָּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְנִזְכֶּה עַל יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבַּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכֹּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִּׂמְלָה וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ, וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל…

תפילה ותחינה נפלאה, לאמרם בערב יום הדין הקדוש - ראש השנה, להתוודות ולהתחנן לפני אבינו, אב הרחמן, שיסלח לנו על כל עוונותינו ויכפר לנו פשעינו, וישמע תפילתנו לשנה טובה, שנת שמחה וישועה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אִם עָמַדְתִּי לְפָרֵשׁ חֲטָאַי שֶׁחָטָאתִי כְּנֶגְדְּךָ, יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵם לֹא יִכְלוּ. לָכֵן, עָלַיִךְ נַפְשִׁי, אֲקוֹנֵן בְּלֵב מַר: כֵּיצַד הוֹצֵאתִיךְ מִמְּקוֹר מַיִם חַיִּים עַל יְדֵי עֲוֹנֹתַי? כֵּיצַד לֹא חַסְתִּי עַל נִשְׁמָתִי, הַנִּקְרֵאת לְבוֹרְאָהּ בַּת יְקָרָה, וּמִלֵּאתִיהָ סְחִי וּמִאוּס? אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אֶעֱשֶׂה לְמָחָר, בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, בּוֹ אַתָּה יוֹשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת עוֹלָמְךָ? שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם חָלִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת דִּינְךָ – קַל וָחֹמֶר נֶפֶשׁ חוֹטֵאת כָּמוֹנִי, שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ וְהִכְעַסְתִּיךָ בְּכָל רֶגַע. אוֹי לִי בְּעֵת שֶׁחוֹשֶׁבֶת (לגבר: חוֹשֵׁב) אֲנִי שֶׁבִּימֵי זִכָּרוֹן הָאֵלּוּ נִכְתַּב וְנֶחְתַּם כָּל אָדָם, לְכָל מַעֲשָׂיו וּמִקְרָיו בַּשָּׁנָה הַבָּאָה: אִם יִחְיֶה אֶת שְׁנָתוֹ בְּכָבוֹד, וְאִם חָלִילָה לֹא יִחְיֶה; אִם שָׁלוֹם וּבְרִיאוּת יִהְיוּ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, אוֹ יְדִינוּהוּ, חָלִילָה, בְּיִסּוּרִים וְחֹלִי. כָּל מַעֲשֵׂי…