תפילה לאריכות ימים מרבינו הרב החיד"א ז"ל (ספר 'עבודת הקודש'), וטוב לאמרה בכל יום. יאמר את הפסוקים: עֵץ חַיִּים הִיא לְמַחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מִגְדָּל עֹז שָׂם יְיָ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׁגָּב. ולאחר מכן את התפילה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב כְּלִיל תִּפְאֶרֶת. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל אֵבָרֵינוּ וְגִידֵנוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל חֹלִי, וְתַצִילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כִּשּׁוּף וּמִבִּלְבּוּל הַדַעַת, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. וְנִהְיֶה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲבוֹדָתְךָ וְיִרְאָתְךָ. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וּבְכָל אֲשֶׁר נִפְנֶה נַשְׂכִּיל וּבְכָל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה נַצְלִיחַ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יְהִי חַסְדְךָ יְיָ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ. הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדְךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ. וַאֲנִי בְּחַסְדְךָ בָּטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיְּיָ כִּי גָּמַל עָלָי. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא…

הלכות עירוב תבשילין כאשר יום טוב חל בערב שבת (זאת אומרת: יום טוב חל ביום שישי), ואנו רוצים להכין אוכל ביום טוב לשבת, עלינו לעשות – לפני יום טוב – עירוב תבשילין. בלא עירוב תבשילין, אסרו חכמינו ז"ל להכין ביום טוב אוכל לשבת, משום זלזול בקדושת יום טוב. כאשר אנו מכינים "עירוב תבשילין" לפני החג, אנו מראים שכבר התחלנו את ההכנות לשבת, וממילא, נוכל להמשיכם ביום טוב. איך עושים עירוב תבשילין? לוקחים לפחות כזית (27 סמ"ק) תבשיל חשוב שדרכו להיאכל עם פת. מבושל, צלוי או כבוש (היום המנהג הוא לקחת ביצה שלמה מבושלת), יחד עם פת בשיעור כזית (וראוי שתהיה פת שלמה. לחמניהחלה, ובפסח: מצה) ואומרים את הברכה ונוסח העירוב, וכל עוד העירוב קיים, מותר לבשל ביום טוב לצורך השבת. סדר עירוב תבשילין לוקח העירוב ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב ואומר: בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא…

תיקון חצות תיקון רחל (אין אומרים תיקון רחל ביום שאין בו תחנון ולא בעשרת ימי תשובה ולא בשמיטה בא"י ולא בימי הספירה ולא בבית אבל ולא בבית חתן ולא אבי הבן בליל ברית) לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחדא שם יוד קה בואו קה ביחודא שלים ע"י ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל הריני רוצה לסדר סדר תיקון השק והאפר ולומר תיקון רחל ותיקון לאה ולתקן את שרשם במקומם העליון ולאונן ולקונן על חרבן ביהמ"ק על גלות השכינה וגלות התורה וגלות ישראל ולאקמא שכינתא מעפרא ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. [ישים אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין ויאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר] [יעמוד ויאמר:] אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי. הֶעֱוִינוּ.…

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי הָרָאוּי לִי בִּזְמַנּוֹ. זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד תַּלְמִיד חָכָם, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה, מִזֶּרַע צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וְיִרְאֵי חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁהִמְצֵאתָ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּלְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁתַּמְצִיא לִי לְזִוּוּגִי יְהֵא: אִישׁ טוֹב, אִישׁ נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו וְנָאֶה בְּמַרְאֵהוּ, בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, בַּעַל חֵן, אִישׁ מַשְׂכִּיל וִירֵא אֱלֹהִים, רוֹדֵף צְדָקָה וְגוֹמֵל חֶסֶד. וְלֹא יְהֵא בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל וּמוּם וּפְגָם, וְלֹא יְהֵא כַּעֲסָן וְרַגְזָן, רַק יְהֵא בַּעַל עֲנָוָה וּנְמִיכוּת רוּחַ, בָּרִיא וּבַעַל כֹּחַ. וְאַל יְעַכֵּב אַכְזָרִיּוּת הַבְּרִיּוֹת וְשׂוֹנְאִים וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם וּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם, לְעַכֵּב אֶת בֶּן זוּגִי הַמּוּכָן לִי. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, וּמִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. כִּי אַתָּה הוּא הַמּוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ…

תפילת הבנים בערב יום הכיפורים, לפני ההליכה לבית הכנסת, נוהגים לברך את הבנים ואת בני המשפחה כפי הנוסח המודפס במחזורים ולהוסיף עוד כהנה וכהנה ברכות ובקשות כפי צחות לשון המברך. עיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי ה' כל ימיהם ויתן להם שלום וחיים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל ימי חייהם, ויוכיח אותם שילכו ביראת ה' כל ימי חייהם, ויכוין בתוכחה זו לתת נחת רוח לבורא ית"ש. ויש הנוהגים ללכת גם לקרוביהם ומיודעיהם הידועים בתור צדיקים ואנשי מעשה להתברך מברכות פיהם. ויש להקדים ולעשות זה בעוד היום גדול בכדי להיות פנויים אח"כ לקבל קדושת היום בישוב הדעת: ישים ידיו על ראשם ויאמר: יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי הַחֲבִיבִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְלֹא יִהְיוּ נִתְפָּסִים חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנַי. וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּלִבְּכֶם אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת אֲדֹנָי עַל…

זמר ושירה לעורר הנפש לדביקות הבורא יתברך שמו ויתעלה, מספר שומרי אמונים השירה הזו, מטרתה היא לשפוך את הלב לפני בורא עולם בבקשה ובתחנונים, שנזכה לעורר את הנפש הישינה בעומק הגלות, ושתחזור השכינה להשרות כבודה עלינו. וראשי הבתים הם שילוב ראשי תיבות שני השמות הקדושים הוי"ה ואדנ"י יְחִידָתִי אָנָא אֲבַקְּשֵׁךְ. הִגָּלֵה נָא אֵלַי בְּרוֹב חֶמְלָתְךָ וְהָאֵר מִנֹּעַם זִיו תִּפְאַרְתֶּךָ, כִּי הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדְךָ. אָבִי הָרַחֲמָן, נַפְשִׁי חָמְדָה וְגַם הוֹמָה לְקִרְבַת שִׁמְךָ, בְּכֵן אֲשׁוֹטֵט בְּרַעְיוֹנַי לְהִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל נִפְלְאוֹתֶךָ וּמִי יִתֵּן וְתִתְעוֹרֵר נַפְשִׁי מִתַּרְדֵּמָתָהּ לְהִתְאַמֵּץ בַּעֲבוֹדָתְךָ וְיִרְאָתְךָ. הַשִּׂמְחָה וְהַחֵשֶׁק בַּעֲבוֹדָתִי, אִם כִּי נִתְמַעֲטוּ מְאוֹד בְּאֹרֶךְ גָּלוּתִי, אֲבָל, הַבֵּט נָא יוֹצְרִי אֶל מָקוֹר וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי. דּוֹדִי, הַבִּיטָה וּרְאֵה בְּמַצְפּוּן לִבִּי, וַחֲתֹר נָא בְּמַחְתַּרְתִּי, וְתִמְצָא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. וְאִם מִתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּנִי וְרֹב דַּחֲקוּתִי, מְעַטִּים מְאוֹד זְכוּיוֹתַי וּמְאוֹד קְצָרָה פְּעֻלָּתִי. נָא דּוֹדִי, רַחֵם עַל נַפְשִׁי, וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ חֶשְׁקִי, וְאַל תְּמַעֵט בְּעֵינֶיךָ יְגִיעָתִי, וּרְאֵה כִּי אֵלֶיךָ נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי. הֲבִינֵנִי לְדַעַת דְּרָכֶיךָ, וְהַטְעִימֵנִי מִנֹּעַם זִיו…