נופי התפילה נשקפים מקרון הרכבת

הרב יעקב ב. פרידמן | בקהילה

לפני שנים הזדמן לי לנסוע במשך שמונה שעות מהעיר ברגן שבנורבגיה לעיר הבירה אוסלו. המסע הזה הוא מהמסעות המדהימים שניתן לתאר. הרי זה כמו לפתוח אלבום תמונות חלומי. כל עיקול של הרכבת, כל עליה או מורד, הביאו איתם חוויות מעולם אחר של קסם. נהרות מתפתלים בתוך חורשות ענק, פסגות הרים מושלגות וזרמים אינסופיים של מפלי מים.

יושב אדם שמונה שעות רצופות, מעייפות, באותו קרון, של אותה רכבת. אותו שקשוק מונוטוני, אותו כיסא ואותו שכן בוהה מולך. ניתן לראות את המסע כגזירה משמימה… אבל עם מבט נכון יותר, ניתן להפוך את הקרון עצמו למשפקת מרהיבה אל שלל גווני החיים, נופיהם וצבעיהם.

[…]

הקושי הידוע ביותר בהתחברות לתפילה, הוא הנוסח הקבוע. הנוסח הבלתי משתנה. איך יכול אדם להרגיש 'חיות' מ"ראה נא בעניינו" הנאמר שלש פעמים ביום, 1,260 פעמים בשנה?

"ראה נא בעניינו" הוא ה'רכבת'. לכאורה אותו קרון, אותו מושב. אותו "ריבה ריבנו", ואותו  "כי א-ל גואל חזק אתה". יום-יום, שנה אחר שנה. ההבדל טמון כמובן בשאלה האם אתה יושב בקרון התפילה וממלמל, או שאתה הופך את התפילה לכלי להביע דרכה את קשייך וחוויותיך היומיומיים.

לראות דרך התפילה את הנופים של חייך ורגשותיך!

הדרך להרגיש חווייתיות וקרבה לתפילה – קלה משאנו סבורים. איך חווים? על ידי חיבור מילות התפילה לחוויות הטובות או הרעות העוברות עלינו מדי יום. כשבחור משתפך ב"ראה נא בעניינו", והוא מהרהר תוך כדי כך על הקשיים שספר רק הבוקר כשהמשגיח ביזה אותו נגד כל הבחורים; והעלבון שניתך עליו ב'חבורה' בגלל בורותו בסוגיית "ט' חנויות", והעלבון צורב, והצער ממרר, וכשהוא מקשר בין הכאב הזה למילות התפילה – הוא יכול להפוך את מילות התפילה למסע שיחה מרגש בינו לבין קונו.

…וכשהוא מגיע בתפילה ל"נספר תהילתך על חיינו המסורים בידיך … ועל טובותיך שבכל עת" – והוא מזכיר לעצמו את העובדה שהוא התקבל היום לישיבה שבה חשקה נפשו, והזכרון המאושר הזה החקוק עדיין בעצמותיו מרומם את נפשו – הוא יוצק את החדווה הזו אל מילות התפילה.

תפילה היא שיחה ("ויצא יצחק לשוח"), והיא חיבור ("נפתולי אלקים"). מי שמנצל את מילות השמונה-עשרה כדי לשוחח עם השי"ת על האירועים הקטנים והגדולים שחווה, יוצר את החיבור המופלא ביותר. לעולם אל 'תצטט' את מילות התפילה. עליך ללמוד לנפוח בהם נשמת-חיים!

…כשהתפילה היא שלך, חצובה מנשמתך, תוכל לחזור עליה פעם אחר פעם ב'חיות' מתעצמת. ולמרות שהקרון הוא אותו קרון, והמושב אותו מושב – הנופים יתחלפו! כשהתפילה היא ציטוט מאנשי כנסת הגדולה בלבד, האישיות שלך נשארת בחוץ – ואתה הופך ממתפלל לממלמל!

 

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא נופי התפילה נשקפים מקרון הרכבת

  1. מאת ירון‏:

    ואיזה קרון נפלא זה! ואיזה נופים נשקפים ממנו! הלוואי שנזכה לשים לב תמיד, ולחיות את ההרגשה הזאת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *