ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות

אברהם שיינברגר

"ארבעה ראשי שנים הם… באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמישה עשר בו". (ראש השנה א, א). זהו המקור הראשון שמופיע על חמישה עשר בשבט, כראש השנה לאילנות לדברי בית הלל, וכידוע, קבעו חז"ל כי עד ביאת משיח צדקינו, הלכה כדברי בית הלל בכל דבריהם, מלבד שמונה עשר פסקים שנמנו וגברו בית שמאי על בית הלל, ובדינים אלו נפסקה הלכה כבית שמאי.

בתחילה, נקבע יום חמישה עשר בשבט כיום השייך לדיני תרומות ומעשרות, וכן כתב הנשר הגדול, רבינו משה בן מיימון (הרמב"ם), בספרו 'היד החזקה', וז"ל: "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, … וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן".

ובספר חמדת הימים, לרבי בנימין הלוי מצפת זת"ע, מופיע כי המקובלים בעירו העניקו ליום חמישה עשר בשבט 'סדר ליל ט"ו בשבט', וז"ל: "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן… ואף כי בדברי הרב (האר"י) אין זכר לט"ו בשבט… מכל מקום תיקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר…"

עוד מביא שם מתלמידו המובהק של המקובל האלוקי האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל זת"ע, שיש שלושים מיני פירות (בארץ ישראל): עשרה מהם שנאכלים תוכם וקליפתם, עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק, ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, ושלושים הסוגים הללו כנגד עשר הספירות הקיימות בכל אחד משלושת העולמות: עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אכילה מפירות האילן מקבילה לתיקון האדם והתקדמותו בעולמות הרוחניים, ומטרתה "להשפיע את שפע האילן הקדוש – עץ החיים".

מקובל מרבינו יוסף חיים מבגדד, בעל ה'בן איש חי' זת"ע, תפילה מיוחדת להתפלל ביום חמישה עשר בשבט, להצלחת האתרוג, שלא יעלו בו שם פגעין וחזיזין, ולא יעלה בו אפילו עקיצת קוץ… וכן להתפלל על היין שיהיה מהודר לקידוש ולהבדלה, ועל עץ הזית שיתן פריו ויהיה בו שמן להדליק נרות שבת ויום טוב. וזה נוסח התפילה כפי שתיקן מרן הבן איש חי:

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום ולא יעלה בהם חזזית ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון ואפילו עקיצת הקוץ ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם, לקיים בה מצות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום כאשר צויתנו בתורתך ע"י משה עבדך ולקחתם לכם  ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצוה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לב ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ושלם וכשר כהלכתו – ויהי רצון מלפני ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פירותיהם בריבוי שמנים וטובים ותברך כל הגפנים שיוציא ענבים הרבה שמנים טובים כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצות קידוש ומצות הבדלה בשבתות וימים טובים ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתב "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך" באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות

  1. מאת אלין‏:

    תודה רבה!!! זה בדיוק מה שחיפשתי. אין כמוכם!
    רק חבל שאי אפשר לכתוב תגובות בדפים עם התפילות!

  2. מאת גבריאל שמש‏:

    תפילה לט"ו בשבט
    תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות
    אָנָּא השם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בַּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בַּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה לֶשֶׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרָשָׁם כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶדֶּם, בַּשָּׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן: "מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל". זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לָאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָן לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת .
    רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה גִּלִּיתָּ לָנוּ עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁגַּם עַכְשָׁו אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, וְדַיקָא עַל יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה נִמְשָׁכִים מַקִּיפִים נִפְלָאִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים אֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם. עַל כֵּן בָּאנוּ עַתָּה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ אַב הָרַחְמָן, שֶׁנִּזְכֶּה בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיךָ בְּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁתָּאִיר לָנוּ בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן, בְּהֶאָרַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִכְּסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד אֵלֶיךָ בִּרְצוֹן מֻפְלָג, אֲשֶׁר יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִגַשְׁמִיוּתֵנוּ לְגַמְרֵי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה מִן הַמַּלְאָכִים, כִּי עֲתִידִים צַדִּיקִים, שֶׁתּהא מְחִצָתָם לְפָנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
    רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, הַשּׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר בְּפֶרוֹתֶיךָ, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשֶׁכֶת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, שֹׁרֶשׁ כָּל עֲשֶׂרֶת המאמרות, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. אָנָּא זַכֵּנוּ עַל יְדֵי טְעִימַת פֵּרוֹתֶיךָ לִזְכּוֹת לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה' וּלְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ. אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֶית ה' כָּל יְמֵי חַיָּי, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ .

    תפילות לט"ו בשבט
    וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת
    אֲכִילַת הַפֵּרוֹת שֶׁנֹּאכֵל וּנְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַתָּה, וַאֲשֶׁר נֶהֱגָה בְּסוֹד
    שָׁרְשֵׁיהֶן הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר הֵמָּה תְּלוּיִים בָּם, לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן שֶׁפַע
    רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, גַּם הַמְּמֻנִּים וְהַמִּשְׁטָרִים עֲלֵיהֶם יִתְמַלְּאוּ
    מֵעֹז שֶׁפַע הוֹדָךְ לָשׁוּב שֵׁנִית לְהַגְדִּילָם וּלְהַצְמִיחָם, מֵרֵאשִׁית
    הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְחָייִם טוֹבִים
    וּלְשָׁלוֹם. וְקַיֵּם לָנוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָנוּ עַל יְדֵי מַלְאֲכִי חוֹזָךְ,
    וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאוֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִית לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה, וְלֹא
    תְּשַכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ
    מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה,
    תְּשִׁיתֵהוּ בְּרָכוֹת לָעַד, תְּחַדֶּהוּ בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ, וְנָתְנָה
    הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִּרְכַּת טוּב,
    לְהִתְבָּרֵךְ פֵּרוֹתֶיהָ בְּמֵעֵינוּ, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט.
    וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ אוֹ עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ,
    וּבֶעָווֹן אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חָטָא בְּפֵרוֹת הָאִילָן, עַתָּה
    יָשׁוּבוּ לְהִתְכָּלֵל בְּעֹז הָדָר עֵץ הַחַיִּים, וְיוּסַר מֵהֶם כָּל
    רַע, בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק חַיִל בָּלַע וְיַקִיאֵנוּ
    וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יֻדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, כִּי אַתָּה
    יְיָ לְבַדְּךָ מְקַבֵּץ נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל: וּבְכֵן אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדֵּךְ
    מְהֵרָה תַּצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָּרֹם בִּישׁוּעָתְךָ, וְיַד יְיָ עַל כָּל
    הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְתַחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ, וְתַחַת הַסִּרְפָּד
    יַעֲלֶה הֲדַס, וְהָיָה לַיְּיָ לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.
    (פרי עץ הדר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *