הבו לה' בני אלים

הברכה הראשונה של שמונה עשרה, הקרויה "ברכת אבות", מכוונת על פי דברי רבי יהושע בן לוי בתלמוד ירושלמי (מסכת ברכות דף לג עמוד ב), כנגד המזמורים הראשון והשני שבתהלים.

כשנתבונן בדברי דוד המלך במזמורים אלה, נראה שדוד המלך עליו השלום, מכוון אותנו להידבק בדרכי הצדיקים, כשבמזמור השני הוא מכוין גם את המנהיגים ללכת בדרכים אלו. אף לדברי רבי לוי הוא מכוון כנגד הכתוב "הבו לה' בני אלים" במזמור כט בתהלים, וכפי שפירש רש"י שם כוונתו על האבות הקדושים.

נמצא שעיקר כוונת רבי יהושע בן לוי לומר, שבברכה הראשונה שבשמונה עשרה, כל כוונתינו להידבק בדרכי הצדיקים שגילו את האלוקות בעולם, שהם אבותינו אברהם יצחק ויעקב.

כדי לקרב לשכלינו ענין גבוה זה, הבה נתבונן בדבר יסודי מאד:

מסיפורם של האבות הקדושים אנו למדים, שקיימת דרך של חיפוש ודרישה עד "שיציץ עלינו בעל הבירה" [=בורא עולם], כי אם יש השם המשגיח עלינו בתמידות ובפרטיות, הוא אף 'יציץ' עלינו בעת חיפושינו וחקירתנו אחר האמת, ויתגלה אלינו בהארת האמת. נדמה ששייך להרחיב מסקנא זו גם על כל דבר שאנו נבוכים בו ואיננו יודעים את האמת כיצד לנהוג, שאין לנו לחשוש מחקירתו, כל עוד אנו יודעים בנפשינו כי את האמת אנו מבקשים, ויסוד מוסד הוא לנו שהשגחת השם יתברך עלינו תמיד, והוא יאיר לנו את הדרך כיצד לגשש באפילה בידיעת האמת.

ובכוונה זו ניגש לברכה הראשונה של שמונה עשרה, לבקש ולחקור אחר השם יתברך, וניגש אליו בתפילה באמונה ברורה ותמימה שהוא מקשיב ושומע אותנו בפרטיות. וזו היא כוונת הזכרת שמות האבות הקדושים בברכה זו.

ה' יזכינו לעבדו בלבב שלם.

פורסם בקטגוריה כללי, פרקי תהלים, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *