האם השם שומע אותי?

הרבה פעמים אני שואל את עצמי, האם באמת השם שומע אותי.

שמתי לב, שמחשבות מסוג זה באות לי בעיקר כשאני זקוק להתאמץ כדי להתפלל,
כשזה לא בא טבעי אלא אני צריך להיכנס למצב מסויים כדי להתפלל.

אבל כשאני במצוקה ועומד חסר אונים, אז התפילה פורצת במלוא עוצמתה, אז יש
לי סוג של הישענות על בורא עולם, בלי שאלות, בלי ספיקות, בלי מחשבות, רק
התרפקות מוחלטת על בורא כל העולם.

תוך כדי התבוננות בתופעה זו, קפץ בזכרוני הפסוק "קרוב השם לכל קוראיו לכל
אשר יקראוהו באמת". מדברי דוד המלך בפסוק זה אני מבין, שיש קשר גומלין
אמיתי: כשאני קורא לבורא העולם באמת, אז הוא גם קרוב אלי באמת; כשזה לא
כך, ואני לא ניגש לקרוא באמת, גם הקירבה איננה מוחלטת, וזו גם הסיבה
למחשבות וספיקות על כח התפילה.

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *