לקט: גודל מעלת התפילה (ג)

קבלת התפילה – בעבור תוקף התחנונים…

"יש אדם שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו, אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעת עיניו, אשר תמיד בוכה ומתחנן, אף על פי שאין בידו זכות ומעשים טובים, מקבל הקדוש ברוך הוא תפילתו ועושה חפצו" (ספר חסידים, קל)

גודל כח התפילה

"וצריך אתה לדעת כי כח התפילה גדול, ואפילו לשנות הטבע, ולהינצל מן הסכנה ולבטל הנגזר. והמקום יקצר מהכיל כל מה שנתבאר בכתבי הקודש ונאמר בעניינים אלו על כח התפילה לבטל הנגזר או שינוי הטבע וכן להציל מן הסכנה" (רבינו בחיי, פרשת עקב)

"יתפלל תיכף על כל דבר שיארע לו"

"משמיענו התנא: 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש', תפילת העמידה דווקא, אבל תפילה לשעתה הנצרכת לכל אדם בכל זמן ועידן שמבקש מהשם יתברך על הצטרכותו, תפילה זו אינה צריכה הכנה, ואדרבא, כתיב: 'כה' אלקינו בכל קראינו אליו', אדרבא זה הוא האמונה הגדולה לאיש הישראלי, שיתפלל תיכף על כל דבר שיארע לו, והוא אמונה שאין שום דבר במקרה, רק הכל הוא בהשגחה נפלאה, והתפילה מועילה לבטל הגזירה ולהפכה לטובה ולישועה." (ע"פ מגיד תעלומה, ברכות ל)

אין תפילה שלמה כמו תפילה מתוך הצער

"'ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה' – הזכיר ב' פעמים 'מן העבודה', ללמדך שאין תפילתו של אדם שלמה כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק, שהיא יותר מקובלת והיא העולה לפניו יתברך. וכן תמצא ביונה הנביא עליו השלום, שבאר הענין הזה, הוא שאמר: 'בהתעטף עלי נפשי את השם זכרתי ותבוא אליך תפילתי אל היכל קדשך (יונה ב,ח) – הבטיח הנביא שהתפילה שהיא מתוך הצער ועטיפת הנפש, היא הנכנסת לפניו אל היכל קדשו יתברך" (רבינו בחיי, שמות)

"טוב שתיתן לי מיד…"

" 'חנני ה' כי אליך אקרא כל היום'. נראה לי בדרך משל, כי התינוק המתחטא לפני אביו, אם מפצירו הרבה אי אפשר שיתאפק מלמלא בקשתו. אכן, לפעמים אביו נמנע מלמלאות רצון התינוק בבקשתו, כי יודע שייעף ויפסיק להפצירו, כי אין אותו המבוקש חביב בעיני בנו ולא יפציר בו יותר מדאי. אבל באמת, אם אחר כך התינוק מפציר הרבה ואינו פוסק מהפצרתו, מוכרח אביו למלאות בקשתו. ואירע, שהתינוק היה חכם ומבין, ויהי בראותו בתחילת הבקשה שאביו נמנע מעשות רצונו, הבין כי אביו חושב שמא יפסיק ברגע מלהפצירו, ואמר לאביו 'דע לך אבי, שהדבר הזה שאני מבקש מאיתך, אפציר בך עד מאוד, כי יש לי צורך בזה מאוד, ואם כן, מה לך להניחני שאצטער בהפצרה הרבה ואחר כך תיתן לי? טוב שתיתן לי מיד… ולזה אמר 'חנני ה' כי אליך אקרא כל היום', רוצה לומר: לא איגע ולא אתעייף, רק אזעק ואשווע כל היום עד שבודאי תחנון אותי, לכן חנני מיד…" (ערבי נחל, וארא)

"התפלל תפילות הרבה"

"מובא במדרש: ויעתר יצחק להשם – רבי יוחנן אמר ששפך תפילות בעושר, שבלשון ארמי קוראים לעושר 'עותרא', והמדרש דורש: ויעתר יצחק להשם – שהתפלל תפילות הרבה, בשפע ובמילוי." (עפ"י מתנות כהונה, תולדות, סג,ה)

להתפלל על כל דבר!

"וכן שמעתי אני [-רבי נתן מברסלב] גם כן מפיו הקדוש [של רבי נחמן מברסלב] על דבר קטן ופחות מאוד, שהיה קצת מוכרח לי, ואמר: תתפלל על זה להשם יתברך! ועמדתי משתומם, כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם יתברך על דבר פחות כזה, וגם, כי לא היה מוכרח ביותר. ואמר (בלשון תימה): אין זה מכבודך להתפלל להשם יתברך על דבר קטן כזה?" (שבחי הר"ן רל"ג)

פורסם בקטגוריה כח התפילה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא לקט: גודל מעלת התפילה (ג)

  1. מאת גבריאל שמש‏:

    מתוך תפילה רחבת ידים
    גודל מעלת התפילה
    אשרי למי שמתפלל בדמע ולב נשבר ונדכה, כי לא ישוב ריקם!
    כוח התפילה גדול, ואפילו לשנות הטבע, ולהינצל מן הסכנה ולבטל הנגזר.
    כי כל התפילות עושים פעולה בעולמות העליונים ולפעמים בקצה הארץ… התפילות שאתה סובר שהם שוממים- עושים פעולות יותר מראייתך הגשמית.
    ולמעלה מכל ספק- אילו היינו ודאים באמונתנו ועבדי ה' בחיינו- הייתה גם תפילתנו מתקבלת תמיד, והיינו מביאים לעולם מרפא וברכה בזכות תפילתנו.
    ותהיינה עינינו וליבנו אליו כעיני העבדים אל יד אדוניהם … שנאמין שהוא, יתברך ויתעלה, שומע תפילה, והוא המציל מן הצרות על ידי תפילה וזעקה".
    ויש בכח התפילה לשנות אפילו סדרי בראשית, ואפילו כנגד הטבע.

    גודל מעלת התפילה
    הרחבת הלב
    אמר רבי איבו- בשעה שאתה עומד להתפלל, יהא ליבך שמח עליך, שהנך עומד להתפלל לפני אלהים, שאין כיוצא בו.
    (מדרש "שוחר טוב)
    הנה זה יסוד בבריאה כולה, שאין נותנים שום דבר בלא תפילה.
    (רבינו ירוחם הלוי זצ"ל)
    מי שהוא בעל שכל נבון-במעט התבוננות ושימת לב יוכל לקבוע בליבו אמיתות הדבר, איך הוא בא ונשא ונותן עמו ממש יתברך, ולפניו הוא מתחנן, ומאתו הוא מבקש, והוא יתברך שמו מאזין לו ומקשיב לדבריו, כאשר ידבר איש אל רעהו, ורעהו שומע ומקשיב אליו.
    (הרמח"ל)
    כי עבודה נאצלה בתפילה- לצייר כמו חי איך שהקדוש ברוך הוא שומע שיח שפתינו ומאזין הגיון הלב.
    (החזון איש)
    ויש בכח התפילה לשנות אפילו סדרי בראשית, ואפילו כנגד הטבע.
    והאיש אשר ישקוד לשפוך שיחה, ותחנונים ידבר מדי יום יום, סוף שתפילתו עושה פרות, ובפרט אם מתפלל על חפצי שמים או לשם שמים. ואין תפילתו של אדם שבה ריקם לעולם.
    (פלא יועץ)
    אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל.
    (ברכות לב:)
    תאמצו ותתרגלו להתפלל להשם יתברך בכל עת ובכל שעה ע"כ דבר ועל כל עינין על כל פעולה ועל כל מאורע, וליתן שבח הודיה להשם יתברך על כל טובה וחסד שמגיע לו בכל עת ובכל פעם.
    (ר' שמואל תפילינסקי זצ"ל)
    כל המתפלל בעד חברו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה.
    (ב"ק צב.)
    התפילה תועיל לכל הדברים.
    (ס' העקרים)
    ענין התפילה הוא, כי הנה מן הסדרים שסידרה החכמה העליונה הוא שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו ויבקשו פניו, וכפי התעוררותם לו, כן ימשך אליהם שפע.
    (דרך ה' לרמח"ל, פ"ה)
    "אדון הכל שבראם, חפץ בטובתם, והדריכם והצליחם במצוותיו היקרות שיזכו בהן, והודיעם גם כן ופתח להם פתח באשר ישיגו כל משאלותיהם לטוב, והוא שיבקשו ממנו ברוך הוא, אשר בידו ההסתפקות והיכולת כל חסרונן, כי הוא יענה את השמים כל אשר יקראוהו באמת".
    (ספר החינוך, מצווה תל"ג – תפילה)
    "יש אדם, שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו, אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעת עיניו, אשר הוא תמיד בוכה ומתחנן – אף על פי שאין בידו זכות ומעשים טובים, מקבל הקדוש ברוך הוא תפילתו ועושה חפצו".
    (ספר חסידים)
    בזמן הזה, עיקר הברור הוא ע"י תפילה דוקא, אף שתלמוד תורה למעלה מהתפילה, דעיקר העבודה בעיקבתא דמשיחא הוא התפילה.
    (ס' "עץ חיים" לרבנו חיים ויטאל זיע"א)
    עיקר מזון העולמות הוא התפילה.
    (נפש החיים)
    "כל ענין התפילה הוא ממידת חסד הבורא יתברך עלינו, ששומע ועונה בכל קראינו אליו … שמכלל העבודה, שנלמד תורתו ושנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עינינו וליבנו אליו כעיני העבדים אל יד אדוניהם … שנאמין שהוא, יתברך ויתעלה, שומע תפילה, והוא המציל מן הצרות על ידי תפילה וזעקה".
    (הגהות הרמב"ן לספר המצוות)
    ולמעלה מכל ספק- אילו היינו ודאים באמונתנו ועבדי ה' בחיינו- היתה גם תפילתנו מתקבלת תמיד, והיינו מביאים לעולם מרפא וברכה בזכות תפילתנו.
    ("עלי שור")
    תפילה- מבטלת גזרות ודינים.
    (חז"ל)
    אם אדם רוצה שהקב"ה יקבל תפילותיו, יעסוק בתורה שנקראת "עץ חיים" ואז כביכול באה תאוה להקב"ה לעשות בקשתו של אדם זה.
    (ברכות לב: ובזוה"ק).
    מובא בשם קדמונים ז"ל סגולה לקבלת התפילות, לטבול במקוה ולכוין בתוך המקוה את הפסוק "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך" קומה אותיות מקוה, וכן יכוין כי שם אהי"ה במילוי אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה הוא בגימטריה מקוה, ושם זה הוא שם של רחמים, ואז יבקש מהקב"ה כל מה שצריך ותקובל תפילתו. (וי"א שיטבול ג"כ טבילה אחת להכין עצמו לגאולה)
    הסטייפלר זצ"ל אמר: כשמתפללים על חולה במחלה קשה ר"ל, אשר בדרך הטבע לא נראה סיכוי לרפואה, ולפעמים יש איזה הרגשה ח"ו שהתפילות לא פעלו, זהו טעות – א. גם אם ח"ו נגזרה גזירה, בכל זאת מועילה התפילה להקל על ייסוריו של החולה. ב. והרבה פעמים מועילה התפילה להאריך במקצת את חייו, וכל רגע מהחיים יקר הוא מפנינים, ואין בכוחנו להעריך כלל ערך של כל רגע ורגע. ג. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים וכבר שמענו הרבה מקרים שנתרפאו בחסדי שמים המרובים. ד. אפילו באופן שהתפילות עוזרות לו להוסיף זכויות משום שעל ידו נגרם שיהודים יתפללו ויעוררו רחמי שמים, ועל ידי זה נוסף לו לזכותו עוד זכויות לעולם הבא, ולפעמים שזכויות אלו עוזרות לו להציל את צאצאיו הבאים מכל מיני מקרים רעים (מרעין בישין).
    ומלבד כל אלו עזרו התפילות בשעתן לפעול הרבה ישועות לכלל ולפרט, כי כל תפילה מעוררת רחמי שמים בין על המתפללים ובין על כלל ישראל, והתפילה תמיד פועלת את פעולתה או לאותו עניין או לעניינים אחרים, ולעתיד לבוא יתגלה לנו הכל, כמה טובות וישועות נגרמו לפרט ולכלל ע"י כל תפילה ותפילה של כל אחד ואחד.
    "כְּרֻם זֻלֻת לִבְנֵי-אָדָם" (תהלים יב, ט) – זוֹ תְּפִלָּה הָעוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ. תְּפִלָּה נִקְרֵאת "הָעוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם", לְפִי שֶׁמְּרוֹמֶמֶת וּמַעֲלָה אֶת הָאָדָם הַמִּתְפַּלֵּל לְרוּם הַמַּעֲלוֹת.
    (הסבא מקלם, "חכמה ומוסר") .
    הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ": "הָיָה מַרְבֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלּוֹת, וְכָל אֵימַת שֶׁהָיָה נִתְקָל בְּמָבוֹא סָתוּם בְּלִמּוּדוֹ, מִיָּד הָיָה פּוֹרש לְקֶרֶן זָוִית, וְשׁוֹפֵךְ צְקוּן לַחֲשׁוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, בְּלֵב נִשְׁבָּר וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, כִּי יָחוֹן אוֹתוֹ, וְיִתֵּן בִּלְבָבוֹ בִּינָה, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.
    (מובא בספר "מרביצי תורה ומוסר" ח"ד עמוד רע"ח)
    על הפסוק "רוני עקרה לא ילדה וכו'- אמר על זה הבעל שם טוב זלה"ה כי כל התפילות עושים פעולה בעולמות העליונים ולפעמים בקצה הארץ וכו' בהמשך הפסוק: "כי רבים בני שוממה" פירוש: התפילות שאתה סובר שהם שוממים- עושים פעולות יותר מראייתך הגשמית.
    (דגל מחנה אפרים, כי תצא)
    כוח התפילה גדול, ואפילו לשנות הטבע, ולהינצל מן הסכנה ולבטל הנגזר.
    (רבינו בחיי פרשת עקב)
    … כי כשיודע שהשם יתברך עומד עליו ושומע ומאזין ומקשיב כל דבור ודבור שיוצא מפיו, בודאי יתלהב לבו מאד בתפלתו וידקדק מאד לכון דבריו ולידיעה זו זוכין על ידי קימת חצות.
    (הלכות השכמת הבקר, הלכה ג', אות ד) (ס' עצות ישרות – תפילה)
    אמר להם הקב"ה לישראל : הוו זהירין בתפילה, שאין מצווה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקורבנות… ואפילו אין אדם כדאי להיענות בתפילתו ולעשות חסד עמו, כיוון שמתפלל ומרבה בתחנונים, אני עושה חסד עמו.
    (מדרש תנחומא, וירא א')
    אמר הקדוש ברוך הוא: "כשאני רואה בני אדם שאין בהם שבח תורה ומעשים טובים, לא במעשי ידיהם ולא במעשה אבותיהם, רק שהם עומדים ומרבים בתחנונים לפני – אני נזקק להם!"
    (תנא דבי אליהו)
    "אשרי למי שמתפלל בדמע ולב נשבר ונדכה, כי לא ישוב ריקם! ועל מה נבטח, ומה יגן בעדינו, אם לא תפילה ובקשה מקירות הלב!"
    (יערות דבש)
    (תפילה רחבת ידים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *