סידור תפילה – תפילות וברכות, למה? למתי?

אתר 'סידור תפילה', הינו מאגר תפילות וסגולות לימי השנה, הכולל בין היתר, את התפילות: פרק שירה, קריאת שמע על המיטה (שאומרים לפני השינה), שיר השירים, נשמת כל חי (בנוסח ספרד ובנוסח עדות המזרח) ברכת המזון (בשתי הנוסחאות הנ"ל), תפילת השל"ה, תפילות על פרנסה, תפילות לזמן הריון, סגולות להריון וללידה קלה, סגולות לחולה, סגולות לפרנסה ופרקי תהלים לזמנים שונים.

מערכת התגובות פתוחה בפניכם, על מנת להציע לנו תפילות נוספות לאתר.

אם יש לכם תפילה שברצונכם להוסיף, הערות, הארות וביקורת – תוכלו גם לשלוח לנו אותם ישירות, באמצעות טופס יצירת הקשר

תוכלו גם להצטרף לרשימת התפוצה היחודית שלנו, ולקבל התראות למייל על ימי תפילה מיוחדים במשך השנה

האתר עדיין בהקמה, ואנו משתדלים לעדכנו ולהרחיבו בכל עת בתפילות, בברכות ובסגולות נוספות.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | 7 תגובות

לקט: גודל מעלת התפילה (ד)

אחת מהתפלות המתקבלות היא תפלה שמתוך צרה

" 'מן העבודה' פירוש לא שצעקו לאל שיושיעם, אלא צעקו מן הצער, כאדם הצועק מכאבו. ומודיע הכתוב כי אותה צעקה עלתה לפני ה', והוא אומרו 'שועתם' וגו' "מן העבודה" פירוש "מצער העבודה", וישמע ה' את נאקתם פירוש הרמת קול כאבם … כי אחת מהתפלות המתקבלות היא תפלה שמתוך צרה…" (אור החיים, שמות ב,כג)

ירגיל עצמו תמיד להתפלל ולבקש מהשם יתברך על כל דבר

"עצה לכל בר ישראל שלא יחסר לו מחסורו, ולהיות תמיד דבוק בעבודתו יתברך, הוא שירגיל עצמו תמיד להתפלל ולבקש מהשם יתברך על כל דבר, מקטן ועד גדול, ואל יחשוב האדם שצריך לזה התבודדות בטלית ותפילין, רק בכל מקום שעומד, אפילו בשוק, יראה אם הוא מקום נקי – ויבקש מהשם יתברך, ובודאי ימצא שאלתו שומע תפילת כל פה, ועל ידי זה יהיה תמיד דבוק בהשם יתברך" (בית יעקב, פרשת ויצא)

אל תחשו מלזעוק אליו על התמדת ושמירת ההצלה

"צריך להתפלל אף לאחר שהורווח לו מהצרה, ומפרש, שעל כיוצא בזה צווח ישעיה הנביא באומרו "דרשו השם בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב", ודרשו: בהמצאו – כשהוא נמצא לכם ואין שום העלמת עין … ונראה לכם שאינכם צריכים כלום, על זה אני מצוה עליכם שתדרשוהו למען לא תבוא אליכם שום צרה חלילה, ואין צריך לומר בשעת הצרה עצמה, תפסו אומנות אבותיכם והרבו בתפילה ושוועה להשם שיושיעכם, ואחר כך, כשהשם יתברך ישמע מהיכלו קולכם ויקבל תפילתכם ויצילכם, אל תחשו מלזעוק אליו על התמדת ושמירת ההצלה" (ע"פ בינה לעתים דרוש עת הזמיר, דרוש ראשון)

אל יתייאש מלהתפלל עוד

"אף אם יראה הרואה שהתפלל על איזה דבר ולא הועילה תפילתו, אל יתייאש מלהתפלל עוד אלא יקוה ויחזור ויקוה, כי אין לך תפילה למטה שאינה עושה פרי למעלה, וצריך לבטוח בה' ולחזור ולבטוח ולהתפלל עד שתרד הישועה למטה" (מאור עינים, יומא)

א יאמר כבר נסיתי הרבה פעמים ואיני רואה שום ישועה

אמרו חז"ל (ברכות ל"ב) 'התפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, ולא יתייאש עצמו מן הרחמים', כי השי"ת חפץ ורוצה ומתאוה לתפלות ישראל, ואעפ"י שלא נענה אדם עדיין בתפילתו, לא יאמר כבר נסיתי הרבה פעמים ואיני רואה שום ישועה ע"י תפילתי, רק עם כל זה יאמר בלבו אחזור ואתפלל תמיד לו יתברך שמו, כי בודאי אהיה מעורר רחמנותו ית' שמו, כי השי"ת חפץ שלא ידח ממנו נדח, וישגר את תפילתו בפי להתקבל לפניו ית', כיון שיש בנו חלק אלוקותו ממעל, ולמענו יעש לקבל תפילתי, ותהי תפילתי שגורה בפי ויתקבל.
(זרע קודש ויגש)

ואברהם שב למקומו – אפי' שלא נענה בתפילתו

וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו (פר' וירא). רוצה לומר, אע"פ שהלך הקב"ה ממנו, ולא הועיל בתפילתו כלום על סדום, אע"פ כן אברהם שב למקומו להתפלל על בני ישראל, ואברהם עודנו עומד בתפילה על עמו בני ישראל. וכן נכון לכל איש ישראל, אע"פ שרואה שאין תפילתו נשמעת, אעפ"כ אל ימנע עצמו מן הרחמים להעתיר אל ה' תמיד.
(תפארת שלמה וירא)

"אני מתפלל שאצליח להתפלל כראוי!"

" 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור' מה באה להוסיף כאן המילה 'לאמר'? בספר "אוצר חיים" מסופר, ששאלו פעם את רבי חיים מצאנז – מה עושה הרבי לפני התפילה, מהי הכנתו לתפילה? ענה להם רבי חיים: "אני מתפלל שאצליח להתפלל כראוי!" והוסיף כי למד זאת מהפסוק שלפנינו: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא", ומה אני מתחנן? – "לאמר", שאזכה להתפלל טוב, ותהיה תפילתי ראויה ומקובלת.

ידעו שהשם יתברך מקבל כל תפילה שהיא

" 'ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת', פירש רש"י: שלא יאמרו עלי שלא הייתי כדאי לבקש עליהם רחמים. והדבר תמוה: שמשה רבינו, העניו מכל האדם, יחזיק עצמו כ'כדאי לבקש רחמים'? אלא, אמר משה רבינו: שלא יאמרו שמשום שלא היה ראוי לא התקבלה תפילתו, אלא ידעו שהשם יתברך מקבל כל תפילה שהיא אפילו ממי שאינו ראוי וכדאי!" (ע"פ בית אהרן, כי תשא)

וכפי התעוררותם לו – כן ימשך אליהם שפע

ענין התפילה הוא, כי הנה מן הסדרים שסידרה החכמה העליונה הוא שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו, ויבקשו פניו, וכפי התעוררותם לו – כן ימשך אליהם שפע" (הרמח"ל, דרך השם פרק ה)

פורסם בקטגוריה כח התפילה | עם התגים , , , , | להגיב

שקעה חמה

"שקעה חמה"

שיר תפילה זה, שהיה נפוץ בעולם הישיבות הליטאי, ומוכר גם בשינויי נוסח (ראו כאן), חובר על ידי הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, שהיה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקא".

השיר, המרטיט הזה, בוקע כולו מלב מבקש, זועק לבורא עולם את זעקת מלחמת החיים, מלחמת היצר, ומבטא בעוז את שאיפת נפש בן ישראל המבקש לעלות ולהתעלות ואת האתגרים והמכשולים העומדים בפניה.

לשיר הוצמד לחן עממי קליט (שגם לגביו יש דיון, שאין כאן מקומו), והוא מנוגן באלבום ניגוני בני הישיבות "לבקר בהיכלו" שהוציא עיתון משפחה יחד עם המנגן ר' אביש ברודט בחג הסוכות תשע"ד (את השיר ניתן לשמוע כאן), יחד עם מוסף הנושא את אותו שם – וממנו הועתקו השיר והמידע.

שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֵת הַדָּם

יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִים,
אֱמוֹר נָא, אֵלִי, מַה זֶה מֵת?

חוּסָה אֵלִי כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת,
הַאִם לִשְׁכּוֹחַ כֹּל וּשְׂמוֹחַ
או לִזְכּוֹר הַכֹּל וּבְכוֹת

שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם
הַחֲיֵינִי אֵלִי נָא לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתּוֹר אֶת הַחֲלוֹם

פורסם בקטגוריה כללי, שירה | עם התגים , , | להגיב